שעמום בשיחת חולין: 5 הנחות נפוצות שהורסות שיחה לפני שהתחילה

בשבוע שעבר הסברתי איך לנטרל כעס ולהימנע מהתפרצות על אנשים אחרים באמצעות NLP. היום נענה על שאלה בנושא שעמום שהעלתה דנה, קוראת חדשה בבלוג ה-NLP: אין לי בעיה לפתוח שיחה עם אנשים, רק שבשלב הסמול טוק היא מאבדת מומנט. מה לעשות?

סמול טוק: כלי לגירוש שעמום או סתם שיחה סתמית?

שיחת חולין (או סמול טוק בלועזית) היא החלק הראשון ברוב השיחות. זה שעוד לא מגיע לתכל'ס. זה שעדיין לא מקדם אותנו אל מטרת השיחה האמיתית. ומדברים בו על הכל חוץ מזה. מזג האוויר. מה שודר בטלוויזיה. אירועי חדשות. ואפילו סתם דברים לא רלבנטיים.

למרות ששיחת החולין לא עניינית היא קריטית לשיחה. אפשר לחשוב עליה כעל מעין כלי שפותח את אפיק השיחה לפני שמגיעים לתכל'ס. כמו אינסטלטור שמזרים טיפה מים בצינור כדי לוודא שמים עוברים בו בצורה בטוחה, לפני שהוא פותח שוב את הברז המרכזי.

אפשר גם להסתכל על שיחת החולין בעוד דרך. היא זו שמפוגגת שעמום ויוצרת בסיס לכימיה. נושאי שיחה קטנים ומשותפים. הופכת את השיחה לזורמת. ואז על הזרימה הזו אנחנו מלבישים את מהות השיחה. הנושא שלמענו פתחנו אותה.

איך להעלים שעמום וליצור זרימה בסמול טוק?

עצם כך שתמיד קיימת איזו שהיא גרסה של שיחת חולין, לא אומר שאנשים יודעים לבצע אותה בצורה הנכונה. רובנו פשוט מניח שאם ניתן לסמול טוק פשוט לזרום מעצמו, זה יסתדר. ולחלק מהאנשים, זה באמת מסתדר.

רק שזה לא תמיד עובד. ולעתים קרובות, זה לא עובד בגלל טעויות זעירות. כאלו שנובעות מחוסר מאמץ. או מעודף מאמץ. ולפעמים אפילו ממיקוד לא נכון. כזה שמסיח אותנו מהשיחה רק כי היא כרגע לא עובדת. כזה שיכול לפגוע בהתקדמות השיחה לתוכן הענייני יותר.

זו בדיוק המטרה של המאמר הזה. לפוגג את ההנחות השגויות שפוגעות בשיחת החולין. אז יאללה, נצא לדרך:

טעות שיחת חולין 1: להניח מראש שהם לא באמת מקשיבים

לא תמיד יש לנו ניסיון טוב עם אנשים. במיוחד בתקופה האחרונה. פשוט נדמה שאנשים לא מקשיבים. לרוב, הם עסוקים בלדבר על עצמם או בלענות תשובות שטחיות. כן. סבבה. לא. כאלה שאין יותר מדי מה לעשות איתן. והן, גורמות לתחושת שעמום כבר בשיחת החולין.

הקטע המצחיק? זה קורה בעיקר כי להם יש את אותה החוויה בדיוק. הם מרגישים שאף אחד לא מקשיב להם. אז הם מנסים לדבר לפני שיקטעו אותם. או פשוט מוותרים מראש ולא מרחיבים על שום דבר. ואז התשובות שלהם שטחיות.

איך נוכל לקבל מהם תשובות טובות יותר? פשוט מאוד: נשאל שאלות טובות יותר. לא שגרתיות. כאלה שלא יאפשרו להם לענות באוטומט. אלא לחשוב. ולענות תשובות שגם יגרמו להם להתעניין בנו. אפשר למצוא שאלות שמפתחות נושא שיחה בקישור הבא:

איך לא להיתקע אף פעם ללא נושא לשיחה? 3 סוגי שאלות שיעזרו לך לפתח שיחה בכל מצב

טעות שיחת חולין 2: להניח כי שעמום בשיחה נובע מאתנו

רוב האנשים מניח שאנשים מעניינים הם אנשים מיוחדים. סוג של כריזמה מולדת כזו שסוחפת את המקשיבים. ושהם, פשוט לא מהזן הזה. לא בהכרח משעממים. פשוט לא מעניינים מספיק כדי ששיחה איתם תהיה מעניינת.

רק שזה לא מסתכם בזה. עצם כך שהם מרגישים שהם לא מספיק מעניינים גורמת להם להתנהג בצורה לא מעניינת. כמו אמונה שמגשימה את עצמה. שעמום שמוביל לשעמום. ואז, שיחת החולין גוועת מעצמה והשיחה שאחר כך איתה ביחד.

אפשר לעשות משהו בקשר לזה: קודם כל להבין שאנשים מעניינים הם לא בהכרח אלה שיש בהם איזה קסם של "עניין". הם פשוט מחפשים מה מעניין בכל דבר. ואז מביאים את זה לשיחה. אם מעניין אותך אגב לעורר יותר עניין בשיחה, זה קישור מעולה עבורך:

פיתוח הכריזמה: 9 החוקים שיגרמו לאנשים זרים ליהנות משיחה אתך

טעות שיחת חולין 3: להניח שאנחנו צריכים להביא נושאי שיחה מוכנים

כשאנחנו מקשיבים לאנשים שמיומנים בניהול שיחה, נדמה שיש להם תמיד על מה לדבר. כאילו שהיו מנחי תוכניות אירוח או לפחות הכינו מחסנית מלאה בתכנים. הם תמיד יודעים על מה לשאול. ואז תמיד השיחה חיה. אפילו אם זו רק שיחת החולין.

רק ששינון נושאי שיחה זו לא הדרך להגיע לשם. אפילו להיפך. הניסיון לדחוף לשיחה בכוח נושא שיחה שעשוי לא לעניין את האדם שמולנו יכול לפגוע בשיחה. והרצון להגיד את מה ששיננו, רק מסיח אותנו מהקשבה לתשובות ולתגובות של האדם שמולנו.

אז מה אפשר לעשות? זה אולי יפתיע אותך, רק שאנשים תמיד רומזים לנו על מה הם רוצים לדבר. הם פולטים את זה בבחירת המילים שלהם. ואם נשים לב למילים שחשובות להם, נוכל לשאול אותם על זה. כך שתמיד יהיה נושא שיחה והוא תמיד יעניין אותם.

אם מעניין אותך לדעת איך לעשות את זה, אני ממליץ לך בחום לקרוא את המאמר הבא:

סודות השכנוע: מה הנשק הסודי שעוזר לי לשכנע כל אדם שאני פוגש?

טעות שיחת חולין 4: להניח שזה לא משנה על מה מדברים

זו רק חצי טעות. רק שאנחנו לא מקפחים. למה חצי טעות? כי שיחת החולין לרוב היא שיחה שלא מדברת על "הנושא". זה שבשבילו נפגשנו. והיא אמורה להיות קלילה. אז רוב האנשים מניח שהם פשוט ידברו, יפיגו את השעמום וזה יסתדר.

רק שלפעמים, אנחנו נתקעים בנושא אחד יותר מדי. או קופצים מנושא לנושא. ואז אנשים מאבדים את היכולת להתרכז בנו לאורך זמן. וזה… פשוט לא נקודת התחלה טובה לשיחה שבה אנחנו אמורים להגיע לאיזה שהוא תכל'ס.

מה נעשה כדי לשפר את זה? פשוט נשים לב לתגובות של האדם שמולנו. במיוחד לרגליים. עודף תנועתיות מעידה על חוסר נוחות. אם אדם מגיב לא טוב לנושא שיחה מסוים, נשנה אותו. ואם הוא דווקא זורם ומגיב לדבר מסוים, נתמקד בו טיפה.

אגב, המאמר הבא מאוד יכול לעזור לנו שלא להתפזר יותר מדי במהלך השיחה:

האם גם לך יש את ההרגל ה"תמים" שמסיח את רוב האנשים במהלך שיחה ומונע מהם להגיע לעיקר?

טעות שיחת חולין 5: להניח שכל מה שקורה בשיחת חולין זה מה שאומרים בה

במהלך שיחה אנחנו מתמקדים במה שנאמר. זה הגיוני. הרי הם אומרים משהו ואנחנו מגיבים לדבריהם. ואז אנחנו אומרים משהו והם מגיבים. רק ששיחה מתקיימת בעוד רבדים. ולמרות שאנחנו מגיבים אליהם בצורה אוטומטית, חשוב שנשים לב אליהם גם בצורה מודעת.

במהלך קורס NLP אנחנו תמיד מפרידים בין 2 סוגים של שיחה. זו שנאמרת במילים (התקשורת המילולית) וזו שמשודרת (התקשורת הבלתי מילולית). זו שאומרת מה שאנחנו רוצים להגיד וזו שמשדרת את הכוונה האמיתית שלנו.

רק שאסור לנו להתעלם מהתקשורת הבלתי מילולית. אנחנו משדרים המון מידע בטון הקול, בקצב הדיבור ובשפת הגוף שלנו. מסר שלפעמים תואם את דברינו. לפעמים הוא דווקא משלים את מה שרצינו לומר. ולפעמים, הוא אפילו סותר.

אם לא נשים לב לשפה הבלתי מילולית שלנו, נוכל להכשיל את השיחה. אפילו שאמרנו את הדברים הנכונים. וזו בדיוק הסיבה שאני ממליץ בחום לקרוא את המאמר הבא שמרחיב גם על התקשורת הבלתי מילולית:

למה אנשים מאבדים ריכוז בשיחה אתנו? 9 טעויות השיחה שכולנו עושים מבלי לשים לב

זהו להיום. עכשיו, מסקרן אותי לשמוע בתגובות שמתחת למאמר: האם יש (מתוך הניסיון שלך כמובן) טעויות נוספות שיכולות לפגוע בשיחת החולין ולגרום לשעמום?

שיהיה לך המשך שבוע מעולה,
ליאור