היי לכולם,
במהלך כל השנים בהם אני מלמד NLP שמתי לב שהרבה מאוד אנשים מגיעים ללמוד NLP מסיבה שונה בהרבה מזו שהם מספרים לעצמם. מי שמחפש ללמוד NLP מחפש בדרך כלל דרכים לקרוא אנשים כמו ספר פתוח, דרכים לגרום לאנשים לעשות כרצונו ודרכים ליצור שינוי חזק עוצמתי ויציב.
עד כאן אגב, הכל נכון – את כל אלה תוכלו למצוא בתוך ה-NLP. אם כל אלה באמת דברים שאדם מקבל בקורס NLP, למה אני רומז שתלמידי ה-NLP הפוטנציאליים לא יודעים מה הם רוצים?
מבוא לשליטה מוחית
כשאדם מחפש לקרוא אנשים כמו ספר פתוח, הוא עושה זאת מתוך סיבה – הוא שואף לקבל יותר מידע, מידע שיאפשר לו להגיב הרבה יותר טוב לאירועים שקורים מסביבו; הוא שואף לגרום לאנשים לעשות כרצונו, בכדי שיוכל להגיע למטרותיו בזכותם (למטרותיהם המשותפות אם הוא בוחר את הדרך האתית); הוא שואף ליצור שינוי חזק עוצמתי ויציב, בכדי לשפר את חייו (ואת חייהם של אחרים אם הוא עובד עם לקוחות).
שלושת השאיפות או ליתר דיוק הצרכים הללו, עליהן עונה הכשרת ה-NLP מאפשרות לאדם הממוצע להרגיש שליטה יותר גדולה בחייו – יש לו את המידע שהוא צריך הגורם לו להרגיש יותר בשליטה (שהרי ידע הוא מקור כוח), יש לו את היכולת להניע אנשים להביא אותו למטרות אליהן הוא שואף ויש לו את הכלים ליצור שינוי חזק עוצמתי ויציב ובכך הוא מבסס את שליטתו על חייו.
כל זה טוב ויפה אם נניח שבשיטה הזאת, אנשים באמת היו מרגישים יותר בשליטה על חייהם. עכשיו עולה השאלה הבאה – אם לאדם יש את כל היכולות והכלים, אחרי קורס ה-NLP, איך זה שהוא לא מרגיש יותר בשליטה על חייו?
מקור הכוח
אחת האנלוגיות שעוזרות לי להמחיש הכי טוב כיצד אדם יוכל להשפיע על אחרים היא זו בה נשווה את האמונות והערכים שלנו לתחנת כוח, את כלי התקשורת שלנו לכבלים המעבירים חשמל ואת התוצאה שאליה אנחנו מכוונים למכשיר חשמלי.
ללא תחנת כוח, הכבלים לא יוכלו להעביר חשמל למכשיר החשמלי ולכן לא יפעל. ללא כבלים, יישאר החשמל בתחנת הכוח ולא יגיע להפעיל את המכשיר החשמלי. וללא מכשיר חשמלי… הבנתם את הרעיון.
הסיבה המרכזית שבגללה אדם לא ירגיש שליטה על חייו גם לאחר שיהיו לו כלים עוצמתיים לשלוט בהם היא ששליטה מגיעה מגורמים פנימיים ולא מגורמים חיצוניים, או במילים אחרות, עד שהוא לא ישלוט בעצמו, הוא לא באמת יוכל להשפיע בצורה מעולה על אחרים.
ועכשיו השאלה שנשאלת היא כזאת – איך יוצרים שליטה אמיתית שמתחילה מבפנים ותעזור לנו למצות את הכלים שכבר קיבלנו?
בכדי ליצור שליטה אמיתית מבפנים, מתוך תחנת הכוח עצמה, עלינו להבין מה יוצר בתוכה את החשמל. האמונות והערכים שלנו הם אלה שמגדירים עבורנו את מה שניתן לעשות, מה שרצוי לעשות ומה שכדאי לעשות ודוחפים אותנו לעשות דברים (או לא לעשות אותם בהתאם).
לכן, עלינו לבחון את עצמנו בכנות, האם אנחנו בכלל מרשים לעצמנו לשלוט בעצמנו או שמא נעדיף להתחבא מאחורי מעשינו ולהאשים אותם.
רבים נוטים להיתפס כשהם אומרים "הכעס שלי גרם לי לעשות זאת", או "אני נסחף אחרי הרגשות שלי" כשלמעשה זהו ויתור על השליטה העצמית שלנו לטובת איזה ישות רגשית דמיונית שמנהלת אותנו ולא רק שם ניתן לראות ויתור עצמי.
כל פעם שאנחנו כבר הפסקנו לעשן ואומרים לעצמנו "טוב, ראיתי שאני יכול להפסיק לעשן, בוא נעשן רק אחת כי אני יכול להפסיק מתי שאני רוצה", אנחנו מוותרים לעצמנו. כל פעם שאנחנו יודעים שאנחנו אמורים לקום ובגלל שעד עכשיו היינו אוהבים להישאר עוד קצת במיטה וממשיכים את ההרגל, אנחנו מוותרים עוד קצת על עצמנו.
כל פעם שאנחנו ניצבים על סף לעשות משהו שבאמת יקדם אותנו ונדחה את זה עוד יום או יומיים כי "לזה היינו רגילים", אנחנו מוותרים לנו על עצמנו שוב.
בכדי להתחיל להשפיע על אחרים, אנחנו חייבים להשפיע על עצמנו קודם. רק אם נחליט מעכשיו והלאה להתחייב לבצע את שקבענו לעצמנו (ולא, לקבוע ש"ממחר נתחיל" זה לא להחליט שעכשיו עושים) ונבצע ללא פשרות, גם אם לא נעים וגם אם בהתחלה זה דורש מאיתנו לצאת מאיזור הנוחות, נגיע באמת למטרות שלנו, נפתח שליטה עצמית ואיתה גם ביטחון עצמי ביכולותינו.
על פניו, טיפ זה נשמע קטן ועם זאת היישום שלו דורש החלטה מאוד משמעותית והתחייבות מאוד רצינית לעצמנו.
אם נחשוב על זה לעומק נמצא שבסופו של יום, גם אם ניקח אנשי מקצוע שילוו אותנו במהלך רוב היום, ונקיף אותנו בחברים ושותפים שידחפו אותנו לעשות, יהיה אדם אחד בדיוק שזוהי הבעיה שלו אם לא נבצע, אדם אחד שזוהי הבעיה שלו אם לא נגיע לתוצאות שלנו ואדם אחד שיסבול ישירות במקרה שלא הגענו אליהן – אנחנו. בדיוק לכן עלינו לבצע את מה שאנחנו מכתיבים לנו ולהתחייב לתוצאות שלנו כי אין אף אחד אחר שיעשה את זה במקומנו, הרי מה עדיף, לחיות עם התירוצים שלנו או לחיות עם ההצלחות שלנו?
בפוסט הבא בסידרה נדון בשאלה – כיצד ניקח את השליטה שלנו בעצמנו שלב אחד קדימה ונתחיל להשפיע על אחרים יותר?
