היי לכולם,
לפעמים, יש דברים שאנחנו עושים כי אמרו לנו שצריך, כי זה מה שכולם עושים. מעין טקסים שכאלו, שאנחנו עושים כל שנה, כי צריך, כי מקובל ובעיקר כי אם לא נעשה אותם, מה השכנים יגידו ואיך זה יגרום לנו להראות. לפעמים, אנחנו לא מבינים אפילו מה אנחנו עושים ולפעמים אפילו, לא מעניין אותנו – כולם עושים אז גם אנחנו.
אחד מאותם הדברים הוא ההגדה של פסח. וכן, אנחנו יודעים למה אנחנו קוראים אותה, הרי זה כתוב בתוכה ואנחנו משננים אותה, כמו שיר שכזה, כל שנה במהלך סדר פסח. אז אם אנחנו קוראים אותה כל שנה ויודעים את הסיבה שבגללה אנחנו עושים זאת, איך זה שאין לה ערך בעיני רבים מאיתנו?
הרי בינינו, לרובנו, ליל הסדר הוא סוג של מפגש משפחתי. אחרי שנה שלמה שבה אנחנו חיים את חיינו ולפעמים נפגשים עם המשפחה בין לבין לפגישה קצרצרה, יש לנו הזדמנות לשבת קצת יותר זמן, להירגע, ולאפשר לעצמנו לשבת בצורה קצת יותר נקייה מ"רעשי היום יום". אוקיי, מעולה, גם אני חושב שזה טוב ושזה נדרש לפחות פעם בשנה. מצד שני, איפה ההגדה של פסח מתיישבת בתוך זה?
והגדת לבנך ביום ההוא לאמור…
אוקיי, משה, המנהיג האולטימטיבי של בני ישראל קם בהוראה מלמעלה ומוציא אותנו ממצרים (זהו תקציר העניינים כמובן, מי שלא רוצה ספויילרים שיישב ויקרא את הספר המקורי) ואנחנו נשארנו עם המרור, החרוסת, עשרת המכות, החד גדיא, יוסי שתמיד יתנדב לספר מה "רשע היה אומר" והדודה רבקה שתמיד תספר לכולם למה אנחנו אוכלים ביצים במלח.
אז המסורת המשפחתית נמשכת לה, משנה לשנה ובכל זאת, ההוא מהניוזלטר עם סדנאות ה-NLP ב"נ.ב." שבסוף תמיד מתחכם ומוסיף עוד משהו מסקרן. אז נכון, יש פה משהו שאותי אישית מסקרן תמיד – איך זה שאנחנו לפעמים מבצעים דברים, מסתפקים ב"למה" ורצים לבצע מבלי לחשוב לשנייה על שאלה אחרת שיכולה לעזור לנו לא רק לבצע, אלא לעשות את זה בכיף – "אז מה?"
אז מה?
ילדים שרוצים משהו ואנחנו שואלים אותם למה הם רוצים אותו נוטים לענות תשובה מאוד מעניינת "כי אני רוצה", וכשאנחנו מקשים עליהם עם שאלת ה"אבל למה", הם בסופו של דבר יענו לנו "ככה" או "סתם" ואנחנו נלמד אותם שתמיד יש סיבה למשהו. האמת היא, שזה לא נכון – ברוב המקרים הסיבה שאנחנו עושים משהו היא כי אנחנו רוצים לעשות אותו, ויכול להיות, בגלל שחינכו אותנו שלרצות ככה סתם משהו זה לא בסדר, נמציא לעצמנו תירוצים הגיוניים למה.
במילים אחרות, התשובה לשאלות ה"למה" תהיה ההסבר, לא בהכרח הנכון (אלא ההגיוני) שאמור לעזור לנו להבין מה נותן לנו מוטיבציה לבצע זאת. עם זאת, אם נרצה את התשובה האמיתית לאותו הדבר שמביא אותנו, פיזית או מנטאלית, לבחור לעשות משהו מסוים, נרצה לבחון דווקא את השאלה שלעתים נתפסת כחצופה- "אז מה?"
אז מה אם אמרו לנו לקרוא את ההגדה של פסח? הרי אף אחד לא עומד עם רובה לידנו ועדיין רובנו קוראים אותה… הסוד הגדול הוא, שלכל דבר שאנחנו עושים עשוי להיות רווח נסתר, שאינו בהכרח ההוא שמובן מאליו, שלו אנו קוראים ב-NLP רווח משני. הרווח המשני הוא אותו הדבר שמוביל אותנו לעשות משהו שלא תמיד יש הגיון מאחוריו (אלא תירוץ הגיוני) ומספק לנו צורך כלשהו.
את ההגדה של פסח אנו קוראים מסיבותינו שלנו – לחלקנו זה "כיף עם המשפחה", לחלקנו זה נותן "תחושה של שייכות לקבוצה" לחלקנו זה מזכיר כל שנה את "החופש שיש לנו" גם כשאנחנו עובדים במדינה דמוקראטית, ולחלקנו זה מזכיר חזון דתי ושייכות למדינה. כל אחד מאיתנו עם המשמעות שלו, שמביאה אותו לבצע טקס, שרובנו לא מבצעים אותו לגמרי רק בגלל שאמרו לנו.
וזו המשמעות האמיתית של לבחור את הבחירה, להיות אדם חופשי
עד כאן לבינתיים
ליאור
