פוסט אישי: מה הדבר שכולנו יודעים שצריך לעשות כדי להצליח יותר ולרוב אנחנו לא עושים?

היי,

בשבוע שעבר, הסברתי איך לבחור איפה לעבור סדנת NLP. השבוע, נענה על שאלה מאוד מסקרנת שהעלה דורון, קורא חדש של בלוג ה-NLP ששאל שאלה מאוד מסקרנת: איך אפשר להצליח יותר בעסקים? רק שכדי לענות עליה, אצטרך קודם להתחיל בווידוי קטן.

וידוי קצר על המאמר הנוכחי

זה אולי קצת אנוכי אבל לא התחשק לי לכתוב היום מאמר. אני מודה. ולא רק היום. גם אתמול, כשתכננתי לכתוב את המאמר הזה, לא התחשק לי. ולא כי אני עצלן. אני כותב מאמרים פעמיים בשבוע (לפחות) כבר 15 שנים. אז מה קרה פתאום?

תקופת ימי הזיכרון פגעה הפעם יותר חזק מהרגיל. הזיכרונות של כל דור יוצאי השואה שנפטרו במשפחה שלי וכבר לא בחיים, צפים לי. וזיכרונות של אנשים שהכרתי ונהרגו בצבא צפים גם הם. השבועיים האלה לא קלים לי בשום שנה. והשנה זה אפילו יותר חזק.

רק שאני לא באמת כותב את המאמרים האלה לעצמי. אני כותב אותם עבור הקוראים שלי. ובהרבה מצבים בחיים שלי, הידיעה שמשהו שכתבתי או לימדתי עזר (ולו לאדם אחד), אפשרו לי לסחוב קדימה. לעבור את כל מצבי הרוח ולהמשיך להסתער לעבר המטרות הבאות שלי.

הסוד שהוא ממש לא סוד

בעידן התוכן, ריבוי המידע החשוף גורם לעודף ציפיות. אנשים מפרסמים בעיקר את ההצלחות שלהם. לפעמים אפילו בנקודות שבהן אנחנו מתקשים. וזה מעצבן הרבה יותר אם מדובר באנשים שפחות מקצועיים, מוכשרים או מוסריים מאתנו. ממש מעצבן.

בגלל זה, התפתחה תעשייה שלמה של אנשים שמבטיחים לגרום לנו להצליח. ללמד אותנו איך לשנות דפוסי חשיבה שליליים שמעכבים אותנו. לפרק אמונות מגבילות. לנהל את הזמן שלנו הרבה יותר טוב. ואפילו את הבסיס לכל תחום שרק נוכל לחשוב עליו ונרצה לעסוק בו.

אז נכון, יותר קל ללמוד. להתכונן. לעשות סימולציות. רק שבתוך אלה, גם קל לשקוע. כי כל אלה יוצרים את האשליה כאילו שהם איזה חיסון מכישלונות. כאילו שאם רק נעשה אותם יותר, לא ניפול. הכל יעבוד חלק. וסוף סוף נגיע לנחלה שבה אנחנו יותר נחים ממתאמצים.

אין דבר כזה. כל הדברים האלה סבבה. רק שהם מעוקרים מיסודם. כי גם הדברים האלה, דורשים מאתנו לעשות את התכל'ס – לעשות. ולא רק לעשות, אלא ליישם את הידע שלנו על בסיס קבוע כדי ליצור את הדבר היחיד שיותר חזק ממוטיבציה – מומנט התנועה.

מה זה מומנט התנועה?

מומנט התנועה הוא מעין כוח מניע שנוצר מתוך התנועה. עשייה קטנה שהובילה להצלחה קטנה שדרבנה אותי לעשייה קצת יותר גדולה. ואז יותר גדולה ואז יותר גדולה. ובמצב כזה יש לנו כבר מוטיבציה שנוצרה מתוך העשייה. ובמצב כזה, יותר קל לעשות.

זה לא שאין בדרך חיכוכים או מעצורים שעשויים לפגום בתנועה. רק שכל עוד שאנחנו חוזרים לנוע לתוך העשייה, הרבה יותר קל לנו להמשיך לעשות. או במילים אחרות, במקום להתמקד ב"ליצור מוטיבציה" אנחנו צריכים להתמקד בעשייה שיוצרת תוצאות.

אז נכון, לפעמים כשנעשה משהו בפעם הראשונה נקבל תוצאות קטנות. רק שכל תוצאה נחשבת. כי אנחנו לומדים להעריך אותה ובמקביל, גם לומדים להכיל אותה. לא לנפנף אותה כאילו קרתה במקרה. בדיוק כמו כסף, אם נרוויח אותו מתוך מאמץ נעריך אותו יותר.

אז מה צריך לעשות כדי ליצור את מומנט התנועה?

אין פה סוד. בינינו, אם הייתי מבקש ממך לחשוב על זה לבד היית עולה על זה לבד. אם אנחנו רוצים ליצור את מומנט התנועה, נצטרך לשלב בין 2 דברים: עשייה של מה שצריך והתמדה לאורך זמן.

העשייה היא יישום הלמידה. זה לא חייב להיות קורס. ובינינו, אם לא ברור לך מה לעשות, כנראה שאו שצריך ללמוד איך לעשות או שהצבת תוצאה מורכבת מדי ואז עדיף לפרק אותה לתוצאות משנה. עד שנגיע לתוצאה שיהיה לך ברור איך לבצע וקל להתחייב אליה.

ההתמדה היא עשייה בימים או בזמנים קבועים. עדיף אפילו כל יום אם אפשר. מבלי לוותר. גם כשלא קל. יוצרת בהדרגה את ההרגל לעשות. ובמקביל, מפתחת את המיומנות לעשות את זה. והמיומנות הזו, הופכת את החלק הטכני של העשייה ליותר קל.

עכשיו בינינו, רוב הסיכויים שכבר ידעת את מה שכתבתי. או לפחות את הרוב. רק שיש מרחק עצום בין לדעת לבין ליישם. ומאוד קל לנפנף את זה בציניות. רק שבסופו של יום, התוצאות מגיעות רק למי שמיישם. לא למי שיושב על הספה ומסתלבט.

וכל אחד מאתנו צריך לשאול את עצמו: האם אני רק רוצה את התוצאות שלי בפנטזיה או שבאמת בא לי להשיג אותן?

שיהיה לך המשך יום מעולה,
ליאור