fellonabanana

מהי הטעות שגורמת לשיחות אתנו להסתיים מהר מדי? (+3 דרכים פשוטות למנוע אותה מראש)

היי,

בפעם הקודמת, הסברתי מה נוכל ללמוד מהפחדים שלנו כדי לעשות הרבה יותר בחיים. היום, נענה על שאלה שמציקה להרבה מאוד אנשים (ובמיוחד לנועה, קוראת קבועה של הבלוג): למה שיחות אתי מסתיימות כל כך מהר בזמן שאחרים יכולים ליהנות משיחה ארוכה?

סתם כריזמה?

יש אנשים שכיף לדבר איתם. אפשר לשבת לדבר איתם במשך שעות. הם מרתקים אותנו. מצחיקים אותנו. ואנחנו אפילו מרגישים שאנחנו לומדים מהם דברים חדשים. למרות שהם לא בהכרח מרצים או מומחים בתחום מסוים. סתם כיף לדבר איתם.

על פניו, מצב כזה לא כל כך אמור להתקיים. כולנו עסוקים. טווח הקשב של רובנו צנח מזמן. ולא תמיד יש לנו פרק זמן ארוך מספיק להקדיש להקשבה לאדם אחד. רק שמשהו באנשים האלה מרתק אותנו בשיחה. מושך אותנו להקשיב להם. למרות כל הרעש שמסביב.

איך זה יכול להיות… רוב האנשים יפטור את כל העניין בלהגיד שהם "כריזמטיים". כאילו שקיבלו מתת אל. ואז אין מה לעשות. או שיש לנו את זה או שאין לנו את זה. רק שחלקם הם לא בדיוק מנהיגי העתיד. או סוחפי דעת קהל. ועדיין כיף לנו מאוד להקשיב להם.

במילים אחרות, הם עושים משהו אחרת מאתנו. משהו שהוא כל כך בסיסי עד שרובנו שוכחים לעשות אותו בדרך כלל. משהו, שאם נשנה במהלך השיחות הקרובות שלנו יגרום לאחרים להיפתח אלינו. להקשיב לנו. ולרצות לפתח אתנו שיחות עמוקות יותר.

למה אנשים מנהלים אתנו שיחות קצרות?

כששואלים את רוב האנשים שאלה, הם ירצו לענות עליה. מבלי להרחיב יותר מדי. מבלי לבלבל את השכל. לתת תשובה פשוטה ולעניין. או לפחות, זה מה שהם חושבים שהם עושים. ולמה? כי נדמה להם שזה מה שאנשים יחשבו עליהם אם ירחיבו יותר מדי.

בפועל, אדם שידבר אתנו ולא ירחיב יותר מדי בדבריו, יקשה עלינו לפתח את השיחה. אנחנו צריכים משהו לעבוד אתו. משהו שאפשר לנהל סביבו שיחה. ואף אחד לא באמת רוצה לפתח שיחה עם מישהו שצריך "לחלוב" ממנו את המשפט הבא. אחרי הכל, זו שיחה. לא חקירה.

במילים אחרות, הטעות הכי קשה שאנשים עושים במהלך שיחה היא מענה מפורש ומדויק לשאלות. מה שלומך? סבבה. איך היה הסופ"ש? היה קצת חם. איך עבר החג? המשפחה הגיעה בערב חג. ואלה אמנם תשובות טובות. פשוט לא כאלו שמניעות שיחה.

כן, אפילו אם נשתמש בכלי ה-NLP שיוצרים כימיה. תשובות קצרות מדי לא יובילו אותנו לשום מקום. בוודאי אם נענה אותן כאילו שהתשובה לא חשובה. ויש לזה סיבה: זה משדר לאדם השני שהנושא הזה לא מעניין. אז בטח שהוא לא ירצה להרחיב עליו.

ואם נעשה את זה במהלך כל השיחה… אלא אם יש לו אינטרס אחר, רוב הסיכוי שהמקשיב יקצר את השיחה וישאף להמשיך הלאה. כך שהשאלה שנשאלת היא: איך לענות בצורה נכונה על שאלות ששואלים אותנו?

איך נענה בצורה נכונה על שאלות ששואלים אותנו?

מכיוון שהמטרה שלנו היא לענות תשובות שיעודדו את הצד השני להתעניין בנו יותר, אנחנו חייבים לדעת איך לענות תשובה נא"ה. נא"ה כמובן, זה ראשי התיבות של:

ניסיון – תשובת ניסיון היא תשובה הנובעת מתוך ניסיון העבר וההיסטוריה האישית שלנו. היא מרחיבה את התשובה הראשונית בצורה עובדתית. עצם שיתוף הניסיון שלנו תגרום לאדם שמולנו לשתף את ניסיונו וסביב כך, השיחה תתפתח.

תשובת ניסיון יכולה (לא חייבת) להתחיל בביטויים כמו "מניסיוני…", "עד כמה שאני זוכר…", "זה מזכיר לי ש…" או "בפעם האחרונה שאני…". מיד לאחר מכן, פשוט נשתף מה היה הניסיון שלנו בנושא. לדוגמה:

נניח ששאלו אותנו "שווה לקנות עכשיו דירה?". במקום לענות "כן" או "לא" נוכל לענות לו "מניסיוני, לשוק הנדל"ן יש מחזוריות ומחירי הדירות לא יעלו לנצח כך שככל הנראה המחירים יצנחו בקרוב, אז שווה לחכות". עכשיו, יכולה להתפתח שיחה סביב המידע החדש שבשיחה.

אישית – תשובה אישית היא תשובה שנובעת מתוך דעתנו או מהדרך שבה אנחנו מרגישים כלפי הנושא. כאן, מדובר בתשובה דעתנית ורגשית. עצם שיתוף הדעה או התחושה שלנו, תעודד את האדם שמולנו להיפתח גם הוא ולשתף בדעותיו וברגשותיו.

תשובה אישית יכולה (גם פה היא לא חייבת) להתחיל בביטויים כמו "לדעתי…", "אני חושב ש…", "אני אישית…" או "מה שאני אוהב/שונא בזה…". מיד לאחר מכן, נספר מה דעתנו או מה אנחנו מרגישים על הנושא. לדוגמה:

נניח ששאלו אותנו "מה עדיף לקנות מכשיר אנדרואיד או אייפון?". במקום לענות "אייפון" או "אנדרואיד" נענה "אני אישית אוהב יותר מכשירי אנדרואיד כי יש להם כרטיסי הרחבת זיכרון ואז אפשר לשמור בו יותר תמונות". עכשיו, יכולה להתפתח שיחה סביב נושא מאפייני הטלפון.

השוואה – בניגוד ל-2 סוגי התשובות הקודמות, כאן, התשובה היא עקיפה. תשובת השוואה עונה על השאלה תוך שימוש באנלוגיות או מטאפורות שמביעות את הכוונה שלנו תוך השוואה לתחומים אחרים. במילים אחרות, אנחנו עונים על שאלת ה"כמו מה זה?".

תשובת השוואה יכולה (אותו הדבר כמו בסעיפים הקודמים) להתחיל בביטויים כמו "זה בדיוק כמו…", "זה מזכיר לי…" או "זה גורם לי להיזכר ב…". מידע לאחר מכן, נביא את ההשוואה שתעביר את הכוונה שלנו. לדוגמה:

נניח ששאלו אותנו "שמעת שהחנויות האינטרנטיות גורמות למצב הכלכלי של רשתות הבגדים הגדולות להתדרדר?". במקום לענות "כן", נענה "פעם היו בטוחים שהרדיו ייסגר אחרי המצאת הטלוויזיה ובסוף שרד כי התאימו את השידורים לאנשים שיכלו לשמוע רק רדיו, כמו נהגים".

חשוב לשים לב: עצם כך שנרצה להרחיב את התשובות שלנו, לא אומר שאנחנו צריכים לחפור לאנשים. הקו המנחה פה הוא לחשוב למה האדם שמולנו שאל את השאלה ולענות בצורה שתיתן לו את התשובה שהוא היה רוצה לקבל.

זהו להיום. עכשיו, אשמח לקרוא בתגובות שפה למטה: מה דעתך על המאמר? האם יש דוגמאות נוספות שתרצו שאענה עליהן? אם כן, אילו?

שיהיה לך שבוע מעולה,
ליאור

ליאור ברקן

ליאור ברקן הוא בעלים שותף במשרד הפרסום AntiMarketing ומייסד הפורטל הישראלי ל-NLP ובית הספר הישראלי ל-NLP. בעברו, מילא ליאור מספר תפקידי ניהול בכירים בחברות תוכנה ופרסום והנחה פינה קבועה בתכנית הטלוויזיה "המקצוענים" בערוץ 10. במאמריו, ליאור מביא טיפים מתוך ניסיונו בן 2 העשורים ביישום כלי ה-NLP וכלים נוספים מעולם הפסיכולוגיה בעולמות העסקים, העברת ההכשרות והייעוץ.

רוצה לשתף את המאמר?

אולי יעניין אותך לקרוא גם את המאמרים הבאים:

18 תגובות

  1. אהבתי בעיקר את ההערה של "חשוב לשים לב" וכו'. כשנהיה מכוונים לתחושות של השני, הוא יהנה מכל רגע של שיחה איתנו. מניסיון!

  2. ממש אהבתי את המאמר
    אני אשמח לדעת על מה שכתבת בסוף
    איך אפשר לדעת את ההבדל בין להרחיב לבין לחפור? כי לפעמים זה גבול דק

    1. היי ליאורה,

      יש 2 קווים שמנחים אותי לדעת מתי אני מרחיב ומתי אני חופר. הראשון, הוא הרעיון שבו אני תמיד משתדל להוביל את האדם שמולי לדבר יותר על עצמו. אני אמנם משתף דברים עליי, רק שאני עושה את זה כדי שהאדם שמולי ירחיב יותר על עצמו. אם אני מוצא את עצמי יותר מדבר עליי משהוא מדבר על עצמו… אני כבר לא מרחיב, אני חופר.

      השני, הוא לשים לב לשפת הגוף של האדם שמולי. אם הוא עושה את אחד הדברים הבאים, ברור לי שהתחלתי לחפור:

      1. תנועות לא רצוניות בכיסא או מעבר מרגל לרגל בחוסר סבלנות
      2. מבט זגוגי בעיניים, כאילו שהם בוהים בנו במקום להסתכל עלינו
      3. הנהון ראש פעם בכמה שניות ובמקומות הלא נכונים בשיחה
      4. מבטים חפוזים בקצב גובר לכיוון השעון, הרצפה או הצדדים
      5. שימוש מוגבר במילים בשורש ס.כ.מ (לסיכום, כדי לסכם וכן הלאה)
      6. מענה עם תשובות קצרות וענייניות לשאלות פתוחות
      7. טון הקול הופך לקבוע (משועמם) והמילים נשמעות קצרות מהרגיל

      אם הוא מתחיל לבצע את אחד מהם, אני יודע שאני קצת חופר. אם הוא עושה 3 או יותר מהם, אני יודע שדי שרפתי את השיחה הנוכחית ועדיף לסיים אותה.

      1. נקודה מעולה. גם אני מוצא את עצמי לא פעם מפחד שמא אני חופר מידי ולכן נמנע מלהאריך בדיבורים על עצמי. אני חושב שהמצב הכי טוב הוא שאני *יכול* לדבר על עצמי יותר ממה שהוא מדבר על עצמו, ועדיין האדם שמולי ישאר קשוב. וזה כבר נושא אחר..

  3. זה נכון אבל נראה לי טיפה יותר מידי מסובך. לפי דעתי בסך הכל צריך לסגל לעצמך סוג של תמימות מסויימת שתהיה לך(כמו שיש לילדים שמתחברים אחד לשני תוך שניה)ושתרגיש שאתה באמת מתעניין בבן אדם שמולך. וזה הכל כי בסך הכל אנשים אוהבים לדבר ולהפתח למישהו שמתעניין בהם וגורם להם להרגיש מיוחדים

    1. רוב הפתרונות האמתיים לבעיות שלנו הם מאוד פשוטים. רק שכשאתה מציג לאדם פתרון פשוט כל כך לבעיה שמבחינתו היא מסובכת או עמוקה, הוא מרגיש שהיא לא מספיקה. כך שלפעמים, התשובה המסובכת היא זו שמובילה אנשים להבין את האמת הפשוטה 😉

      1. כתבת :
        התשובה המסובכת היא זו שמובילה אנשים להבין את האמת הפשוטה ?
        הדבר נכון להפליא !
        אך לא תמיד בגלל שהתשובה "מסובכת",
        פעמים הדבר נובע מכך, שאנחנו חיים בכל דבר, עם 'סיבה ותוצאה', ולא תמיד חושבים על התהליך שמאחורי הדברים,
        תשובה "מסובכת" מהסוג שכתבת, פעמים שזה פירוק לשלבים, של תהליך פשוט שאף פעם לא העמקנו בו.
        הפירוק הזה מוליד הבנה טובה יותר איך הדברים פועלים,
        ומשם, עד שהעומד לפנינו ישתכנע, הדרך התקצרה בהרבה !
        [בפרט שמדובר ב"כלי" שיכול לעזור לו בחיים]

        נחמד מאוד לקרוא את מאמריך החכמים.

        יעקב

  4. מצאתי שמה שגורם לשיחות לעבוד טוב זה כשיש לי עניין אמיתי, גם אם הייתי צריך להסביר לעצמי שזה הרגע להתעניין באמת. כנראה שאין סתירה בין מה שכתבת לבין זה, זה עוד מנגנון הפעלה. תודה ליאור על מאמר מצוין נוסף
    ישעיהו ריב

  5. אשמח לדעת מה דעתך על הספר פירוש השמות שמסביר לפי השם מה הבנאדם ? האם עדיף לשחק אותה מישהו אחר .? אחלה מאמרים אתה פשוט אלוף כתיבה כל כך יפה !!!

    1. כרגע, יש 2 אפשרויות למידה אונליין דרכנו:

      א. יש את אתר ההשתלמויות שלנו שבו ניתן ללמוד 3 נושאים שנלמדים בהכשרה שלנו, רק בהרחבה. ניתן למצוא אותו בקישור הבא: https://www.nlptools.co.il/

      ב. יש את המסלול לפיתוח הכריזמה ויכולות השכנוע שניתן למצוא בקישור הבא: https://www.lifeskills.co.il/

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רוצה לעבור קורס NLP ב-200 שקלים?

אם בא לך לקבל גישה לצילומי וידאו של הכשרות NLP שלמות וקורסי אונליין שיאמנו אותך בחומר הנלמד בעלות חודשית של 200 שקלים בלבד, זה הכפתור עבורך:

תפריט נגישות

אם המאמר הזה מעניין אותך, זה רק ההתחלה!

מה אפשר לקבל מאתנו ב-200 שקלים?

המאמרים הפתוחים מעולים. הם מלאים בכלים פרקטיים שיכולים לשפר לך את החיים. רק שקורסי ה-NLP באתר המנויים שלנו הם כבר ליגה אחת למעלה – הכשרות מלאות ב-NLP וקורסי אונליין שנבנו במיוחד כדי לקחת את כישורי קריאת שפת הגוף, המיומנויות החברתיות והשליטה העצמית שלך לשלב הבא. והמחיר? רק 200 שקלים חודשיים וכל התכנים פתוחים עבורך. מסקרן אותך לדעת על מה מדובר?