היי,
בעוד רגע נכנסים לתקופת החגים. ונכון לכתיבת שורות אלה, יכול מאוד להיות שגם לתקופת סגר נוספת. העתיד קצת לא ברור. וזו דרך מאוד מוזרה להתחיל שנה חדשה. לכולנו. רק שבאיזו שהיא נקודה (ולא רק מנקודת המבט של ה-NLP), אנחנו חייבים תקווה.
תקווה?
כן, אני יודע. זה לא מקובל היום לדבר על תקווה. כי קל מדי לשקוע בחדשות. ולחשוב על כל הדברים הרעים שיכולים לקרות. רק שבפועל, ואני יודע שקשה לראות את זה כרגע, אנחנו נעבור את זה. נתגבר על זה. נמשיך הלאה לעתיד טוב יותר. ואפילו נצחק על מה שעברנו.
התקווה הזאת היא קריטית. בלעדיה, לא יישאר לנו לאן לחזור. בלעדיה, לא נצליח להרים את עצמנו להתמודד עם המצב המורכב שאנחנו נמצאים בו. ובלעדיה, לא נוכל ליצור את התשתיות לזינוק הגדול שנבצע מיד לאחריה.
וכן, אני יודע שהמצב כרגע פוגע במצב הרוח ובמוטיבציה של המון אנשים. גם שלי מדי פעם. רק שאני מקפיד להזכיר לעצמי שבכל פעם שהיה משבר ענק בעולם – מי שיצא ממנו חזק באמת הם אלו שיצרו תשתיות ליום שאחרי.
להסתכל על עצמנו לרגע
כשהתחיל הסגר הראשון, כולם נכנסו לפאניקה. מודה. גם אני קצת. רק שככל שהוא התקדם, הגעתי לכל מני תובנות מעניינות. עליי. על העסק. על מה שבאמת בא לי לעשות. ואת זה, לא יכולתי לעשות מעולם כי לא עצרתי לרגע. הייתי בשטף מתמיד של התקדמות.
לא תמיד זה מרגיש כמו התקדמות. רק שבפועל, תמיד יש התרחשויות. תמיד יש משהו שצריך לעשות. ואנחנו קופצים מדבר אחד שצריך לעשות לזה שאחריו. לא תמיד מוצאים את הזמן לעצור ולבדוק אם זה הדבר שבאמת בא לנו לעשות. או לשנות, אם כבר ברור לנו מה כן.
רק שלפעמים, אנחנו נאלצים לעצור. וזה הזמן שבו יש לנו את הצלילות הגדולה ביותר. אנחנו לרגע מודעים. כי האוטומט לא עבד. ומאפשר לנו להבין לרגע מי אנחנו ומה בא לנו לעשות. לפעמים אפילו מה היינו רוצים לעשות עבור אחרים ולא הספקנו.
להסתכל קדימה
רק אחרי שאנחנו מבינים איפה אנחנו נמצאים ומה באמת בא לנו, אנחנו באמת זמינים להסתכל קדימה אחרת. לא כהמשך הרוטינה השגרתית שכנראה תמחזר את תוצאות העבר שלנו. כי ככל הנראה, התקופה שאחרי הקורונה גם לא תהיה כמו זו שהייתה לפניה.
זו תהיה מציאות אחרת. מציאות שבה לאנשים יהיו העדפות אחרות. חלק מהאנשים יעדיפו לרכוש ולעבוד אונליין. חלק יחפשו דווקא את המגע האנושי קודם. והתחזית שלי: לאנשים יהיה טווח קשב אפילו קצר ממקודם ורצון לחסוך בהוצאות ככל האפשר.
לכן, אם חשוב לך להצליח בתקופה שאחרי הקורונה, ההמלצה שלי מורכבת ממספר שלבים:
1. להבין על מה יש לנו להודות בחיים – יש לכולנו דברים שאפשר להודות עליהם. לא משנה למי. עצם כך שאנחנו בריאים. יש לנו משפחה. יש לנו עבודה. יש לנו יכולות. יש לנו דברים שהשגנו. בין אם רכוש או הצלחות. זו התחלה נהדרת כדי לחזק את עצמנו להמשך הדרך.
2. להבין מה באמת בא לנו לעשות – העצירה רק מאפשרת לנו לעצור רגע ולהבין את עצמנו. יכול להיות מאוד שמה שבעבר רצינו כבר לא משרת אותנו. או לא עושה לנו את זה. ואני יודע שזה מפחיד לשקול משהו חדש. רק שזה מלהיב בדיוק באותה צורה.
3. להבין מה ניתן לעשות במאמץ קטן יחסית – יש לנו כישורים. לא תמיד גלויים לך לעין. רק שיש דברים שקל לנו לעשות במאמץ קטן יחסית. דברים שאחרים יסכימו לשלם עליהם סכום שאינו גבוה. זה בדיוק הדבר שיכול לקדם אותנו לשלב הבא.
4. להצליב – אם יש משהו שבאמת בא לנו לעשות והוא דורש מאתנו מאמץ קטן יחסית, אולי זה השלב הבא שלנו. חשוב לציין שזה לא בהכרח יהיה הדבר שהכי מתחשק לנו לעשות. רק שאם זה פשוט וניתן למכור את זה, זה יכול להיות מקור ההכנסה הבא שלנו.
5. לעשות רשימת חוסרים – להבין איזה ציוד נדרש כדי לעשות את זה. אילו חומרי גלם נדרשים. אילו יכולות נדרשות כדי להביא אנשים לרכוש את זה. ואילו אנשים צריך כדי לעשות את זה. אנחנו נצטרך את הרשימה הזו. נקרא לה רשימת הפער.
6. להתחיל לפעול בדרך לשם – ברגע שהבנו מה באמת נדרש, חשוב שנתחיל לעבוד על זה. קצת בכל יום. ללמוד יכולות (ויש המון דברים שאפשר ללמוד, גם מהבית בסגר). להשיג את הציוד שצריך כדי ליישם. ליצור קשר עם אנשים כדי לבחון אפשרות לשיתוף פעולה.
7. להמעיט בוויכוחים באינטרנט – כן, ברור לי שמה שקורה מעצבן. ולא משנה מה הדעה הפוליטית שלך. או מי לדעתך אשם. בגדול, זה סתם לריב עם חברים ולשכנע את המשוכנעים. ובסוף, לכלות את המשאבים הנפשיים שלך. ולא, זה לא ייצור שינוי בעולם.
8. לעודד כמה שיותר אנשים – יש קטע מעניין בפירגון. הוא גם גורם לאדם למוטיבציה להמשיך וגם מעלה את שלנו. בעיקר אם נקיף את עצמנו באנשים חיוביים יותר. כאלה, שיש סיבה לפרגן להם. ומעבר לזה, אם הפירגון שלנו אמיתי, יכול להיות שיפרגנו גם בחזרה.
9. לעזור לכמות גדולה ככל האפשר של אחרים – כל עוד המחשבה שלנו היא לתת ערך לאחרים, אנשים יסכימו להאמין בנו. וזה הבסיס לכל יחסי עבודה שהם. או ליחסים בין אישיים. כי זו הדרך שלנו לאפשר רשת ביטחון חברתית אמיתית. לעזור ולהיעזר. להיות שם עבור כולנו.
כמה מילים לסיכום
אני יודע, מאוד קל לחשוב איך לעשות כסף קל מתקופה שכזו. רק שהחוכמה היא לא בזה. היא טמונה בהרמת כמות גדולה ככל האפשר של אחרים על הרגליים. גם כי אם לא יהיה להם כסף או מצב רוח, הם לא יקנו ממך (ולהיפך). וגם, כי זה ייצור עולם שטוב יותר לחיות בו.
אני מבצע את הצעדים האלה כיום. ומזמין אותך לעשות אותם גם. או שלא. תלוי בך. אני רק ממליץ. כי השנה הקרובה יכולה להיות שנה מדהימה. שנה של הזדמנויות. למרות המצב. שנה שבה הוכחת לעצמך שתמיד אפשר יותר. ואני שם בשבילך כדי לעזור לך בדרך.
שתהיה לך שנה מחזקת, בריאה ובונה,
ליאור
נ.ב. החלטנו להוריד את מחירי הקורסים האינטרנטיים שלנו ל-200 ₪ בלבד (כולל מע"מ) לתקופת החגים והסגר. אני יודע, זו הנחה של כמעט 1,000 שקלים לקורס. רק שזה המעט שאנחנו יכולים לעשות במצב הקיים עבור הקהילה שלנו.
לפרטים נוספים על הקורסים, ניתן להיכנס לקישור הבא: https://www.nlptools.co.il/