היי לכולם,
תארו לעצמכם סיטואציה:
השעה היא שמונה בערב, אתם מגיעים להצגה ופתאום שמים לב לשחקן אחד שפשוט לא עושה את העבודה שלו, הוא פשוט מחוסר אכפתיות, נראה עייף ומדקלם את השורות שלו בחוסר חשק. איך ההצגה תראה? איך זה ישפיע על תפקוד השחקנים האחרים? איך זה גורם לשחקן עצמו להראות?
בעולם התיאטרון מקרים כאלה פשוט לא יקרו – לא מכיוון שאין שחקנים שכבר שיחקו את אותו התפקיד ודקלמו את אותם הטקסטים יותר מפעם אחת באותו יום, שבוע או חודש.
זה גם לא מפני שלשחקנים אין בעיות בבית, בעיות זוגיות, מנהל בנק שמעוניין כי יחזירו את האוברדראפט המצטבר שלהם ושאר ירקות. שחקנים הם בני אדם בדיוק כמוני וכמוך וחייהם עשויים להיות טובים יותר וטובים פחות.
ובכל זאת, למרות שבחייהם האישיים עשויים לקרות מגוון שלם של דברים כמו שלי ולך קורים לעיתים, הם עולים על הבמה ונותנים את ההופעה הטובה ביותר שהם יכולים לתת.
העבודה, החיים וכל מה שביניהם
כל אדם שמעורב בהצגה, בין אם הוא השחקן, התפאורן או הבמאי יודע שהוא חלק מהמערכה וביצוע התפקיד שלו הוא קריטי בכדי שההצגה תצליח והקהל ייצא מהאולם מרוצה.
בדרך כלל, כשמדברים על התמכרות לעבודה, נהוג לשמוע על אנשים שלוקחים את העבודה שלהם איתם הביתה במקום להתנתק ממנה כשהם בבית עם משפחתם. לעיתים רחוקות אנשים נוהגים לדבר על התופעה ההפוכה – אנשים שלוקחים איתם את חייהם הפרטיים לעבודה ונותנים להם להשפיע על תפקודם בעבודה.
כמובן שאי אפשר לצפות מאדם שינתק את עצמו לחלוטין מחייו ולא יחשוב על בעיות היום יום שלו, הרי אנחנו בני אדם ולא רובוטים, אבל כשאנו מגיעים למצב שחיי היום יום משפיעים על מצב הרוח שלנו או על היכולת שלנו לתפקד, מה נוכל לעשות?
תפישת העולם של המקצוען
בכדי ליצור חלוקה נכונה עלינו להטמיע מספר אמונות:
בשלב הראשון נבין עובדה חשובה מאוד – כל עוד אנחנו עובדים מול לקוח אחד או יותר, בצוות או לבד
אנחנו "משחקים את חלקנו בהצגה" ולכן עלינו להיות לחלוטין בתוך האינטראקציה – רואים כל תנועה וקשובים לכל מילה של האדם שמולנו. כשאנחנו מכניסים את חיינו האישיים לתוך המקום בו עלינו לתת מעצמנו 200 אחוז ללקוח ולעזור לו כי אנחנו שם בשבילו.
זה לא אמור לשנות לו וכהוא זה אם משהו קרה לילד בבית הספר או אם רבנו עם בן הזוג. הוא שם בכדי לקבל שירות מאיתנו ולנו משלמים בכדי לעשות זאת.
בשלב השני עלינו לא רק לזכור, אלא לדעת בצורה מלאה כי לא רק שעלינו לספק את אותו השירות ללקוח, עלינו לעשות זאת כאילו זו הפעם הראשונה שאנחנו עושים זאת באותו יום ואנחנו בשיאנו ונעשה ככל שביכולתנו להתאים בין צרכיו לדרישות המקום בו אנחנו עובדים.
עכשיו דמיינו לעצמכם אתכם, השחקנים הראשיים בתפקיד חייכם, מגיעים למקום עבודתכם מוכנים ומזומנים ליום חדש, הופעה חדשה, קהל חדש ודעו כי הסיפור הגדול ביותר באותו הרגע הוא להיות שם לחלוטין ולהתמסר לתפקיד לחלוטין מבלי לסטות ממנו ולו לשנייה אחת.
קחו איתכם את הידיעה כי כל מה שלא רלוונטי לעבודה יכול להידחות הצידה עד לשעה שבה תצאו מהעבודה, ולא רק מפני שזו העבודה שלכם, אלא גם כי אתם יודעים שאתם חלק ממשהו יותר גדול ואתם רכיב קריטי בתוך המערכת הזו – בלעדיכם, ההצגה לא תראה אותו הדבר.
עד כאן לבינתיים
ליאור
