היי,
בשבוע שעבר, הזמנתי אותך להצטרף לקהילה שלנו בקורס האונליין לפיתוח כריזמה שפיתחנו. היום, ובהתאם למצב החדש שנכפה עלינו, רציתי לענות על שאלה ששלחה ענת: אני מנסה בכל הכוח ולא מצליחה להתרכז, איך אפשר לעבוד מהבית באופן יעיל?
לשבת רגל על רגל בפיג'מה
עבור מי שמעולם לא עבד מהבית, זה תמיד נשמע כמו גן עדן. מדמיינים שמדובר בלשבת רגל על רגל כל היום. בפיג'מה. אפשר לעצור ולהכין לעצמך אוכל. או לישון שנ"צ. או לקום מתי שרוצים. ושאין אף אחד שיכול להגיד לנו מתי ומה לעשות.
בהרבה מאוד מקרים הם צודקים. אפשר לקום מתי שרוצים. לשבת רגל על רגל. בפיג'מה. להכין אוכל, לנוח שנ"צ ולקום מתי שרוצים. רק ש"גן העדן" הזה יכול להיות גם "גיהינום" מכלה זמן שבסופו, שום דבר לא מתבצע. או קרוב לשום דבר.
הפיתוי לחשוב שעבודה מהבית דומה לחופשה, הוא גדול מדי. כמות הגירויים היא ענקית. ובבית, אנחנו גם לא תמיד מרגישים את האווירה של העבודה. כשאחרים סביבנו עובדים. והזמינות של האינטרנט… היא קלה מדי. במיוחד כשאין עלינו פיקוח.
איך בכלל עובדים מהבית?
ברוב זמני, אני עובד מהבית. והמצב הזה היה אחת הבעיות הראשיות שנאלצתי להתמודד איתם בתחילת דרכי. ואני מודה, החופש הוא אמנם כיף בהתחלה. רק שיש דברים שאנחנו בכל זאת צריכים לעשות. ואם הם נמרחים יותר מדי… זו כבר לא עבודה.
מהר מאוד נזקקתי לשיטות עבודה. כאלו שייצרו מסגרת שדומה למקומות עבודה שבהם עבדתי. ויותר מזה, כאלו שיכריחו אותי לעבוד. כי אם אני לא אהיה "הבוס הקשוח" שלי, אף אחד לא יהיה. והתוצאות לא יגיעו מעצמן.
במצב שנכפה עלינו אין יותר מדי אפשרויות מלבד לעבוד מהבית. מי מאתנו שלא נמצא בחל"ת, בכל מקרה. וגם אלה שכן, ההמלצה שלי היא לנצל את הזמן, כדי לייצר מקור הכנסה חדש. או לפחות ללמוד דברים שיוכלו להפוך להיות יתרונות תחרותיים ליום שאחרי הקורונה.
הטיפים הבאים נכתבו מתוך הניסיון האישי שלי. הם מינפו את היכולת שלי לעבוד בצורה יוצאת דופן. ובגלל זה, אני ממליץ עליהם בחום לכל אדם שעומד לעבוד מהבית. בין אם בצורה רגילה ובין אם בגלל המצב. אז יאללה, נתחיל:
טיפ 1: להבין את המגבלות
בעיקרון, אצל רווקים זה יחסית קל יותר. המגבלות של רווקים הם שעות השינה, המקלחות והאוכל. אם הוספת לזה כושר, שיחקת אותה. רק שאלו המגבלות שלנו. וצריך להכניס אותן ליומן שלנו. כן, צריך יומן בשביל זה. וכן, זה של הטלפון יספיק.
אני יודע, זה מוזר ללכת לישון בזמן. רק שהתמדה דורשת הרגל. והרגל יוצרים מתוך התנהגות קבועה בזמנים קבועים. וללכת לישון ולקום מתי שנרצה, זו לא נקודת פתיחה טובה לעבודה מהבית. לכן, נציב את השינה והאוכל ביומן. ואנחנו יודעים מתי אנחנו בדרך כלל ישנים ואוכלים.
אצל בעלי משפחות, זה כבר יותר מורכב. ילדים בגיל שעדיין צריך להתרוצץ איתם דורשים יותר זמן. לכן, נתזמן עבודה בשעות שבהם הם ישנים. או שנעשה משמרות עם בני הזוג ונקבע את זה מראש ביומן. אין אפשרות אחרת וחייבים להתחשב. אחרת אף אחד לא יספיק לעבוד.
טיפ 2: להקציב זמן קבוע לעבודות הבית
אף פעם לא היינו כאלה עד עכשיו. רק שפתאום, כשאנחנו מנסים להניע את עצמנו לעבוד, יש לנו חלק בראש שאומר "וואלה, צריך לשטוף כלים". ואז עוד מטלה. ועוד אחת. ואז להכין לאכול. ואז לנוח. ואז קפה. ואז פתאום לילה.
הסיבה שבגללה קל לנו יותר לעבוד במשרד, היא שמאוד ברור מה עושים בכל שלב. כשאנחנו בבית, רובנו פשוט מאלתר. וזה רע מאוד אם אין לנו לו"ז קבוע. כי תמיד נכנסים דברים דחופים. בין אם דחופים באמת או דחופים כי "הרצפה באמת מטונפת, מה זה צריך להיות".
לכן, נכניס ללו"ז שלנו גם זמן קבוע לעבודות הבית. ועדיף שהזמן הזה יהיה צמוד לאוכל או לכל דבר שהוא לא עבודה במהלך היום. כי אז, אנחנו גם ככה לא תוך כדי רצף העבודה. ועל ידי כך, אנחנו יוצרים לעצמנו זמן עבודה מרוכז.
טיפ 3: להציב זמן ל"לא עבודה"
גם האדם הממוקד ביותר, צריך לאוורר את המוח. זה טוב ליצירתיות. זה טוב לפריקת הלחץ לפני השינה. זה גם טוב לנפש. פשוט להתעסק במשהו שהוא לא עבודה ואנחנו נהנים ממנו. לכן, נציב זמן לזה ביומן.
טיפ 4: לאחד מטלות ל"בלוקים" של עבודה
כל עוד אנחנו מתמקדים בצורה אחת של חשיבה, הכל בסדר. רק שאם אנחנו נדרשים לעבור מצורת חשיבה אחת לשנייה (בגלל שנניח נכנס אימייל דחוף), זה מקפיץ אותנו בין צורות חשיבה. ויש עם זה בעיה.
כשאנחנו קופצים בין צורות החשיבה, אנחנו נכנסים לרגע לתחושת בלבול. תחושה מרחפת שכזו. כאילו שאנחנו נדרשים רגע להתאפס. ומה שקורה לרוב האנשים במצב הזה, הוא שהם נכנסים לפייסבוק, אינסטגרם או ליוטיוב. ואז מוצאים את עצמם תקועים שם לפרק זמן סביר.
אז מה נעשה? פשוט ניצור בלוקים של זמן (ביומן) שבהם אנחנו מבצעים כל סוג של פעילות. ככה נצליח לשמור על המומנט. ואם נכנסים מייל או שיחה דחופים באמצע? לא נענה ישר אלא נרשום לעצמנו לחזור אליהם אחר כך. כשנהיה ב"בלוק" שבו אנחנו במצב "ביצוע".
טיפ 5: לסיים משימות
לפעמים, אנחנו נזכרים שאנחנו צריכים לעשות משהו. כשאנחנו באמצע ביצוע של משהו אחר. ואז כשאנחנו עושים את זה, נזכרים בעוד משהו. מיותר לציין שצורת עבודה כזו, לא באמת עוזרת לנו לסיים איזו שהיא משימה.
הרעיון פה הוא לתעדף משימות לפי חשיבות ומרחק הזמן האחרון לביצוע. לבצע כל אחת מהן עד הסוף. ורק אז, להתחיל את הבאה בתור. אני יודע, זה היה אמור להיות הגיוני. רק שכשעובדים מהבית, ההיגיון הוא קצת… המממ… גם הוא עובד מהבית שלו.
וכן, אני יודע שיש משימות שדורשות לפעמים המשך פעולה בעתיד. כמו כאלה שבהן אנחנו מחכים לתגובה ממישהו. או כאלה שדורשות שיעבור זמן לפני שממשיכים אותן. רק שהמטרה שלנו היא לסיים את החלק שתלוי בנו. ואז לשחרר ולעבור לבאה.
לסיכום:
אני יודע שהמצב הנוכחי דורש התאמות. ולא, לא מספיק לשנן משפטים על לימונדות. רק שאנחנו כבר במצב נתון. ואם אנחנו כבר תקועים בתוכו, צריך להפיק ממנו את המקסימום. כי אין אפשרות אחרת.
עכשיו, אשמח לשמוע בתגובות שמתחת למאמר תוספות משלך: יש לך שיטות משלך להתמקד במצב הנוכחי? או שאולי, יש דברים שחשוב לך להוסיף למאמר?
שיהיה לך שבוע מעולה ובתקווה בשורות טובות,
ליאור
נ.ב. בחנות מוצרי ההשתלמות שלנו בכלי ה-NLP יש קורסים אינטרנטיים שבתקופה רגילה עולים בין 1,000 ל-1,500 שקלים. החלטנו שבתקופת הקורונה, כחלק מהרצון לעזור לך להתמקצע ולהפיק את המקסימום, נוריד את מחירו של כל אחד מהמוצרים ל-200 שקלים בלבד.
חשוב לציין: הקורסים האינטרנטיים מתאימים גם לכאלה שכבר למדו NLP וגם לכאלה שעדיין לא ומתעניינים מאוד בתחום. אז אם מעניין אותך, זה הקישור לשם: https://www.nlptools.co.il/
