מה הקשר בין בקבוק יין ללקוחות שמעדיפים לרכוש מהמתחרה הזול שלך? (ואיך זה ישנה את החיים שלך)

היי,

בפעם הקודמת, הסברתי איך להפסיק לדחות את הדברים שבאמת מקדמים אותנו בחיים. היום נענה על שאלה ששאלה נועה, קוראת חדשה יחסית של הבלוג: למה לפעמים יש לי את הנטייה להרוס דברים טובים כשאני משיגה אותם?

למה זוכים בלוטו מאבדים לרוב את כספם?

אחת התופעות שתמיד סקרנו אותי, היא המהירות שבה רבים מזוכי הלוטו מצליחים לאבד את כספי הזכייה שלהם. על פניו, זה לא אמור לקרות. הרי הרוויחו סכומי עתק. סכומים, שכנראה לא ראו מעולם. ובכל זאת, הם מצליחים לאבד אותם ולעתים אף להיכנס לחובות.

זה נכון, אפשר להאשים בזה את החינוך הכלכלי בישראל. או ליתר דיוק, את חוסר החינוך הכלכלי בישראל. רק שעצם כך שאנחנו יודעים בתיאוריה איך להתנהל נכון כלכלית, לא אומר שנבחר להתנהג בצורה הזו במציאות. יש פה עוד משהו שמתרחש ברקע.

הדבר הזה שמתרחש ברקע הוא צורת חשיבה מסוימת. כזו, שלא רק תוקעת אותנו באופן אישי. אלא חמורה הרבה יותר. צורת החשיבה הזו גם גורמת לתוצאות דומות להידבק אלינו. כאילו שאנחנו ממגנטים אלינו את התוצאות השליליות האלה שוב ושוב.

מה משותף לכוס משקה ולהצלחה?

נניח שהיו לנו כוס ובקבוק שמלא ביין. אם היינו רוצים למלא את הכוס, היינו פותחים את הבקבוק ושופכים מתוכו את היין לכוס עד שהייתה מלאה. עד כאן, הכל ברור והגיוני. השאלה היא מה היה קורה, אם היינו חייבים להכניס לכוס יותר יין משהיא מסוגלת להכיל.

בעיקרון, די אותו הדבר. הגודל של הכוס קבוע. ומכיוון שכך, כאשר הכוס תתמלא, לא יוכל להיכנס בה עוד יין והוא יתחיל להישפך ממנה. לכן, אם נהיה חייבים להכיל יותר יין, נצטרך להביא כלי קיבול גדול יותר עבורו.

אצל זוכי הלוטו, המצב לא שונה. הם לא השתנו ברגע אחד רק כי זכו. מה שהשתנה, הוא רק כמות הכסף שנאלצו להכיל. וכשאין לאדם את היכולת להכיל משהו, שהוא יותר ממה שהוא רגיל להכיל, יש לו את הנטייה לאבד אותו. וזה נכון בעוד תחומים חוץ מזכייה בכסף.

זו יכולה להיות זוגיות טובה שנהרסה אחרי רצף של לא טובות. זו יכולה להיות הזדמנות עסקית טובה שנהרסה, אחרי רצף של כאלה שלא הובילו להצלחה. זה יכול להיות גם ראיון עבודה למקום נחשק שהתחרבש, אחרי רצף של ראיונות עבודה משמימים או לא מוצלחים.

הנוסחה השגויה להצלחה

בהרצאה שהעברתי לא מזמן עלתה בדיוק השאלה הזו, בגרסה קצת שונה. אחד המשתתפים סיפר שבעיקרון הוא עושה כל מה שהוא יכול כדי להצליח. משתדל לחסוך כמה שיותר בהוצאות ולהגדיל את ההכנסות ככל האפשר. רק שמשהו, לא עובד לו בנוסחה הזאת. וזה לא מפתיע.

על פניו, השיטה שלו לא רעה. דומה לזו שרוב האנשים מאמין שתהפוך אותו לשרירי יותר – לאכול פחות ולהתאמן יותר. ועל הדף, שתיהן אמורות לעבוד. רק שבמציאות, זה קצת כמו ללכת ל-2 כיוונים מנוגדים בו זמנית.

כשאנחנו מכוונים את עצמנו לחסוך, אנחנו מרגילים את עצמנו להתפשר על האיכות שנקבל לטובת כמות הכסף שנוציא. וזה לא רע, אם אין לנו כרגע כסף. רק שאם מדובר בדבר שאנחנו צריכים, ההתפשרות הזו יכולה להוביל אותנו לקבל גרסה בינונית שלו במקרה הטוב.

במקרה הרע, זה יוביל אותנו להוציא סכום כסף נוסף כדי לקבל פתרון אחר במקומו. וזה לא נגמר שם. כי אם המטרה שלנו היא גם להגדיל את ההכנסות, נרצה שמישהו ישלם לנו כסף. רק שדווקא אז, נתקל באלה שיחפשו לחסוך בעלויות ויעדיפו מתחרה זול שלנו על פנינו.

איך זה קשור?

כשרוב האנשים נמצא במצב הזה, הוא לא עושה את הקישור. בעיקר כי הוא מניח שאין קשר בין מה שעובר בראשו למה שעובר בראשם של אחרים. רק שמה שהם לא יודעים הוא שאנחנו תמיד מלמדים אחרים איך להתנהג אלינו, בהתאם לדרך שבה אנחנו מתנהגים לעצמנו.

בגלל זה, אנחנו תמיד נראה באחרים שמדברים אתנו כמעין שיקוף (לפעמים קיצוני) של מה שקורה אצלנו בפנים. אפילו אם נדמה לנו שאנחנו שחקנים מעולים. כשאנחנו לחוצים על כסף, הלקוחות לחוצים על כסף. כשאנחנו לא סומכים על עצמנו, הם לא יסמכו עלינו.

באותה המידה, כשאנחנו לא מרשים לעצמנו לעשות משהו, הלקוחות שלנו ישקפו גם את זה. כמו למשל, כשאנחנו לא מרשים לעצמנו לקבל החלטות במהירות, גם הלקוחות שלנו ייקחו את הזמן כשהם יצטרכו להחליט. ולמה זה קורה? מסיבה אחת נוספת.

כשאנחנו לא מרשים לעצמנו משהו, אנחנו צריכים גם להסביר לעצמנו למה. וכשיש לנו את ההסבר הפנימי הזה, יותר קשה לנו להתנגד לאחרים שחושבים בצורה דומה. הרי אם זה נכון עבורנו, אין סיבה שזה לא יהיה נכון גם עבורם, נכון?

אז איך משנים את המצב?

רגע לפני שנצא לדרך ונשנה את המצב, חשוב קודם כל שנגיע עם עצמנו להבנה מסוימת. ההבנה כי אנחנו באמת מעוניינים לשפר את התוצאות שלנו בתחום מסוים שחשוב לנו. ולא משנה באיזה תחום. ולא, זה לא ברור מאליו שאנחנו רוצים יותר.

עצם כך שעל הדף אנחנו רוצים משהו, לא אומר שאנחנו מוכנים אליו כרגע. או שזה הזמן המתאים ביותר לצאת לדרך אליו. כי אלה לא תמיד אמונות שמגבילות אותנו. ולא כל מגבלה היא שלילית. צריך להפעיל פה את ההיגיון הבריא.

השיטה הבאה תעזור לנו לשחרר את נקודות התקיעה ולאפשר לעצמו להכיל הרבה יותר תוצאות בחיים:

1. לזהות את נקודת התקיעה – לרוב, כדי לזהות את המקום שבו אנחנו לא מאפשרים לנו להשיג יותר, אנחנו לא צריכים להתאמץ. פשוט נחשוב מה היינו רוצים להשיג יותר. רק שלפעמים, זה לא כזה פשוט. כי כל כך התרגלנו לתוצאות המאכזבות, עד שהפסקנו לרצות.

במקרה כזה, נשים לב להתנהגויות שחוזרות על עצמן אצל האנשים שסביבנו. וליתר דיוק, מה מעצבן אותנו בהתנהגות שלהם? מה היינו מצפים שהם יעשו אחרת? או מה ברור לנו שהם מסוגלים להשיג בחיים שלהם והם לא עושים את זה? את התשובות, נכתוב על דף.

בצורה מפתיעה, התשובות ישקפו את נקודת התקיעה הפנימית שלנו. וזה לא תמיד יהיה אחד לאחד. לפעמים זו תהיה הקצנה שלה. רק שהסיבה לכך שזו נקודת התקיעה שלנו, היא כי אם זה לא היה מציק לנו בקשר לעצמנו, זה לא היה מפריע לנו גם בהתנהגות שלהם.

2. להבין מה בפנים מונע מאתנו להשיג עוד – אם אנחנו לא מרשים לעצמנו להשיג יותר ממשהו מסוים יש שם בדרך כלל אמונה מגבילה. כזו שלא מרשה לנו להצליח להשיג יותר ממשהו. או לא מרשה לנו להצליח להשיג אותו בכלל.

אמונות מגבילות שכאלה יכולות להיות כלליות כמו "אנשים עשירים הם לא מאושרים". או אישיות כמו "לא מגיע לי להשיג זוגיות טובה יותר כי…". ויכולה להיות להן כל סיבה שהיא. הסיבה לא מעניינת אותנו כרגע.

אותנו מעניין כרגע לשאול את עצמנו 5 שאלות (מותר ורצוי בכתב) בנוגע לכל אמונה מגבילה שכזו:

א. איך אנחנו יודעים אם היא נכונה או לא?

ב. האם יש מקרים שבהם היא לא נכונה?

ג. מה אנחנו מתכוונים להשיג כשאנחנו שומרים על האמונה הזו?

ד. מה יקרה אם נמשיך להחזיק את האמונה הזו לאורך זמן?

ה. איך החיים שלנו יהיו אם היא לא תתקיים?

3. לדמיין איך זה ייראה אם נשיג רק קצת יותר – בשלב הזה, נרצה לרתום את תת המודע כדי לעזור לנו להכיל יותר תוצאות. ולשם כך, נוכל להשתמש בדמיון שלנו מכיוון שתת המודע שלנו מקבל הוראות הרבה יותר טוב באמצעות הדמיון.

כדי לעשות זאת בצורה יעילה, עלינו לדמיין איך זה ייראה, יישמע וירגיש כשנשיג רק קצת יותר מאותו הדבר. 2 דייטים מוצלחים במקום אחד. רק עוד 500 שקלים יותר הכנסה בחודש. לעבור עוד שלב אחד קדימה בראיון עבודה נחשק.

כאן חשוב לציין שלא מדובר בסשן ארוך ויוצא דופן של דמיון מודרך. משהו פשוט הרבה יותר נדרש כאן. כמו מה שאנחנו עושים בראש כשאנחנו נורא רוצים לקנות משהו. או משחזרים איך משהו הצליח לנו. ונותנים לזה טיפה לרוץ. עד שזה מלהיב אותנו קצת. מעורר אותנו רגשית.

4. לפעול, לפעול ולפעול – עכשיו השלב הכיפי. כדי לאפשר לתת המודע לעזור לנו, אנחנו חייבים לעשות. לכן, בשלב הזה אנחנו עושים את מה שצריך כדי להשיג רק קצת יותר. בגלל זה חשוב שלא לבחור משהו שהוא מורכב או רחוק. אלא משהו שאפשרי עבורנו להשיג.

5. להתענג על התוצאה – אני יודע, לפני רגע אמרתי לא לקבוע מטרות רחוקות מדי. רק שהנטייה של רוב האנשים היא להמשיך הלאה כשיש להם תוצאה קטנה חיובית. ולהיכנס לסרטים כשהם נכשלים. פה אני ממליץ לעשות בדיוק להיפך.

כשהגענו לתוצאה, קטנה ככל שתהיה עלינו לחגוג אותה. להרגיל את המוח שלנו שהגעה ליעדים היא דבר כיפי. רצוי. לא עניין של מה בכך. ולכן, עלינו לעשות משהו כיפי שיסמל לנו שאנחנו מכבדים את ההגעה לתוצאה הזו.

אם נפעל לפי הרצף הזה נגלה שבהדרגה, אנחנו מרשים לעצמנו להכיל יותר ויותר תוצאות. ובמקביל לכך, נשים לב שגם ההשתקפות של השינוי הזה באנשים שסביבנו, יוצר סביבה (בין אם עבודה, חברית או כל דבר אחר) שאנחנו נהנים ממנה הרבה יותר.

עכשיו אשמח לשמוע: מה דעתך על המאמר?

שיהיה לך שבוע מעולה,
ליאור

נ.ב. אנחנו פותחים את ההרשמה למחזור 93 של קורס ההכשרה שלנו ב-NLP שמתחיל ביום רביעי ה-10 ליולי 2019. אם גם לך בא ללמוד איך לקרוא שפת גוף, לתקשר עם כל אדם בקלות ולחזק יכולות פנימיות כמו ביטחון עצמי ומוטיבציה, זה בדיוק הדבר בשבילך.

כדי לקבל את כל המידע על מסלולי הלימוד, אני ממליץ לך בחום לדבר עכשיו עם דין, יועץ הלימודים שלנו, במספר הטלפון 03-7445197. הוא ישמח להסביר על הקורס וכמובן, לשריין את מקומך בקורס, כדי לא לפספס את ההזדמנות.