היי,
חשבת פעם איך אגדות נוצרות? פעם אגדות היו נלקחות מסיפורים שעברו מאב לבן, מאם לבת כשבכל פעם שסופרו, סופרו בצורה קצת שונה וקיבלו מימד אחר עד שמישהו העלה אותם לכתב ואולי אפילו עשה עליהם סרט, כמה מאות שנים מאוחר יותר.
היום רציתי לדבר איתך על אגדה. לא על אגדה שכבר נכתבה בספרים והפכה לסרט מצויר או לא, אלא על אחת שכרגע נכתבת בזמן קריאת שורות אלה. תמיד ידעת שיש משהו מיוחד שנמצא שם בפנים, בדיוק באותו מקום שבו נמצאת הסקרנות אצלך, שמחכה רק להיפתח בבוא היום. בגיל הרבה יותר צעיר, ידעת שכל דבר הוא אפשרי אם רק נרצה אותו מספיק. יכול להיות שדמיינת את עצמך בתור דבר אחד או אחר, שבגיל מאוחר יותר החלטת כי הוא לא אפשרי וזנחת אותו.
החומר שממנו קורצו אגדות
הרבה אנשים, צעירים יותר ומבוגרים יותר, מוצאים את עצמם כיום קצת מרחפים, חיים בתוך שיגרה יומיומית כשמשהו מציק להם בקצה האחורי של המוח, כאילו היו לא בטוחים אם שכחו את הדלת בבית פתוחה או לא, רק שהגירוי הזה נשאר שם גם כשהדלת סגורה והם בבית.
חלק לא קטן מאותם אנשים נוסעים למזרח הרחוק, לדרום אמריקה או סתם למסע חובב אירופה בכדי לחפש את עצמם. הביטוי כשלעצמו הינו מצחיק למדי, הרי למצוא את עצמך זה משהו מאוד קל – כל מה שצריך הוא רק להסתכל במראה. ובכל זאת, משהו שם עדיין מגרד, באותו חלק נידח במוח, כאילו נועדנו לעשות משהו גדול יותר, משהו שבאמת יעשה שינוי וייתן משמעות אחרת לגמרי לחיינו. ובאותו מקום בדיוק במוח, בו נוצר הגירוי הזה ישנו משהו שטמון בפנים – זהו החומר שממנו קורצו אגדות.
האגדה האישית שלך
אם הייתי מבקש ממך לעצור שנייה (ואני עוד לא מבקש ממך לעשות את זה) ולדמיין אותך כשלידך נמצא ספר עבה שעליו כתוב "סיפור חיי" באותיות זהב, והייתי מבקש ממך להסתכל בו לשנייה מבלי להציץ במה שכתוב בסוף והסתכלת רק בתוכן העניינים, בו רשומים רק שמות הפרקים בחייך, מהיום שנולדת ועד היום שבו תמלא את ייעודך ותחייה באושר ובעושר עד עצם יום מסוים בעתיד הרחוק מאוד, אני בטוח שהיית עושה זאת בהצלחה.
בזמן המעבר על פרקי הספר, בוודאי נוכל לשים לב, אילו פרקים אנחנו כבר מכירים ואילו עדיין נראים לנו חדשים, ונשים לב לכך שהוא בנוי בדיוק כמו ספר מהסוג שתמיד אהבנו, ספר שבבוא היום אולי יהפוך אפילו לסרט. הדמות המובילה במקרה שלנו עוברת תהליך מסוים, לפעמים קצת מתסכל ולפעמים מדהים, לפעמים שמח ולפעמים עצוב, סיפור על צמיחה המשלב דרמה, קומדיה, מתח ורומנטיקה, אחרי הכול, כבר אמרו לפניי כי החיים הם הספר הכי טוב שנכתב אי פעם. ואם מצאת את עצמך כבר רואה זאת בעיני רוחך, זה בסדר ובקרוב נוכל לעשות זאת שוב.
וקצת לפני שאבקש כי נעצור לשנייה, נעצום את העיניים, נדמיין את אותו הספר שוכב לידך ונרים אותו לדקה ארוכה רק בכדי לעבור ברפרוף על תוכן העניינים ולדפדף בספר מבלי לנסות להציץ לסופו (הרי זה יהרוס את כל המתח) נוכל לראות מראש כי רק ממה שהצלחת לקלוט מהדפים שעברו כל כך מהר הצלחת לקלוט משהו מאוד מעניין – משהו בזווית הראייה של הדמות הראשית משתנה והיא יוצאת למסע מסוים, אולי פיזית ואולי רק בתוך ראשה – מסע בעקבות האוצר האבוד – האגדה האישית שלה.
היה היה עכשיו
אז מהי האגדה האישית שלך? איך היא מתחילה זה כבר ידוע, איך היא תסתיים אף גיבור עוד לא יודע אבל מה שבטוח – כמו כל אגדה טובה המסע יתחיל בעקבות גירוד בחלק האחורי של המוח. אולי זו היה משהו שנאמר לה, אולי איזו נבואה שנובאה לה לפני שנים רבות, ואולי פשוט הייתה זו עצה טובה שהגיעה מאדם מסתורי שעבר, כאילו במקרה בסביבה ותרם לנו אותה.
אני אשמח אם תעצמו עיניים ותיקחו את כל הזמן שנדרש לכם בכדי לראות בעיני רוחכם את אותו הספר, שעם הדפדוף בו יחל המסע האישי שלכם בעקבות האגדה שלכם, שאותה יספרו עוד במשך שנים רבות. אם במהלך המסע תצטרכו עזרה כלשהי, אם זה ברמת הייעוץ, אם זה ברמת הקניית עוד כלי שיעזור לכם להצליח להגשים את עצמכם או בכל רמה אחרת, הרגישו חופשיים לחלוטין ליצור עימנו קשר.
עד כאן לבינתיים
ליאור
2 תגובות
פוסט יפה. אפילו ניסיתי לעקוב אחר ההוראות. אני מקווה שהחיים שלי יידמו לאגדת הרפתקאות עם סוף טוב כמו ב"נסיכה הקסומה".
היי רונית,
יהיה מסקרן לשמוע לאילו תוצאות תגיעי.
ליאור