במאמר הקודם, הסברתי איך אפשר ליישם NLP בצורה מוסרית ולהשפיע באמת. היום, נענה על שאלה ששלח אליי חיים, קורא חדש של הבלוג, בנושא ביטחון עצמי בעבודה: לא יודע למה אבל דווקא כשהכי חשוב לי להראות תוצאות לבוס שלי, אני מתחיל לפקשש. איך יוצאים מזה?
הביטחון העצמי בסביבת העבודה
כשרובנו חושבים על ביטחון עצמי אנחנו חושבים על התחושה האישית שלנו. בדרך כלל ביחס לעצמנו. רק שלפעמים, אנשים שיש להם לא מעט ביטחון מחוץ לעבודה מגיבים אחרת כשהם מגיעים אליה. ממש כאילו שמישהו אחר השתלט להם על הגוף.
לרוב, זה נגרם בגלל המחשבה שבוחנים את התוצאות שלנו. ואם משהו לא עובד כמו שצריך, יעבירו עלינו ביקורת. ואז, זה לא באמת מפתיע שהביטחון שלנו נפגע. אנחנו כל הזמן "הולכים על קליפות של ביצים" וזה גורם לנו לתפקד יותר לאט ופחות טוב.
זה בכלל לא קשור לעבודה. זה קשור לתחושה שאנחנו במבחן. ובמבחן, אפשר להצליח ואפשר להיכשל. כולם אוהבים להצליח. ורובנו מעדיפים לעשות הכל רק לא להיכשל. או להרגיש שאכזבנו מישהו. וכמובן, את הפחד שמישהו יצעק או יכעס עלינו.
חשוב לציין כאן, שזה קשור להתנהגות של הבוס רק בצורה חלקית. נכון שאם התרבות הארגונית בריאה, לא יצעקו עלינו מול כולם. יותר יעבירו משוב באופן אישי. רק שגם כשזה המצב, זה יותר קשור לצורת החשיבה שלנו יותר מאשר לכל דבר אחר. ואפשר לשפר את זה.
איך אפשר לשפר ביטחון עצמי בעבודה?
יש פה מעגל שמתחזק את עצמו. הוא מתחיל מפחד מכישלון שגורם לנו לתפקד בצורה לא יעילה. ואז צורת ההתנהלות שלנו גורמת לנו לטעויות ולתפקוד ברמה לא טובה. וזה, בטח שלא עוזר כשמדובר בביטחון עצמי בעבודה.
במילים אחרות, אנחנו חייבים לשבור את המעגל הזה. וכאן בדיוק נכנסים הטיפים הבאים:
שיפור ביטחון עצמי בעבודה 1: להציב מטרות אישיות
כמעט בכל תפקיד ידרשו מאתנו להגיע למטרות מוגדרות מראש. אחרת למה לקחו אותנו. וחלק מהתפקיד שלנו הוא להגיע למטרות האלה. עד כאן, ידוע לכולם. אז מה הבעיה? שכשאנחנו מכוונים למטרות של אחרים, הם אלה ששופטים את התוצאות שלנו.
עכשיו, אני לא אומר שצריך להתנגד למטרות של הבוסים שלנו. זה יהיה מטופש. רק שאפשר לחלק את הדרך למטרות האלה למטרות משנה קטנות יותר. בפרקי זמן שאנחנו יודעים שנעמוד בהם. ועצם זה שנעמוד בהם, מחזק את הביטחון שלנו שנגיע גם למטרות הגדולות.
הידיעה שאנחנו שולטים בתהליך יוצרת המון ביטחון עצמי בעבודה. אחרי הכל, אנחנו יודעים שאנחנו בדרך הנכונה. מקטינים את הסיכוי שמשהו ישתבש. וגם מכוונים את תשומת הלב שלנו לעשייה במקום ל"מה יגידו?" ו"מה יקרה?".
אז מה נעשה? ניקח את המטרות שאנחנו מקבלים ונחשוב אחורה. מה חייב לקרות לפני זה כדי להגיע לשם? ולפני זה מה חייב לקרות? וכך הלאה, עד שנגיע לזמן הנוכחי. התשובות לשאלות האלה, הן בדיוק מטרות המשנה שנוכל לשלב בלוחות הזמנים שלנו ויהיו רק שלנו.
שיפור ביטחון עצמי בעבודה 2: לבקש משוב בצורה מכוונת
כאן זה קצת הפוך על הפוך. הרי ממה נובע הפחד מכישלון? ממה שיגיד מי שבוחן אותנו. ומה אם נוכל להפוך את זה? זה בדיוק הקטע: במקום לעשות ולחשוב כל הזמן מה יגיד, אפשר מראש לבקש משוב תוך כדי התהליך.
מה עושים? ניגשים אל הבוס או הבוסית ומסבירים להם שאנחנו רוצים להשתפר תוך כדי העבודה. שפעם בכמה זמן נרצה לבקש שיסתכלו על מה שאנחנו עושים וייתנו משוב. קודם כל, זה יחמיא להם. לדעת שדעתם חשובה ושהמקצועיות שלהם נחשבת מבחינתנו.
מעבר לזה, נוכל לקבל משוב לפני התוצאה הסופית ולשפר. הרי בסופו של דבר, אם הם אלה שבסוף יביעו את דעתם, עדיף לקבל את ההתאמות בזמן עבודה. או לעדכן אותם אם דברים משתבשים בדרך ולחשוב ביחד על פתרונות. זה חד משמעית יביא אותם להיות יותר מרוצים.
זה אולי לא יעבוד עם כל סוגי הבוסים, רק שיש כאלה שמבינים עניין. ובינינו, שווה לנסות את זה. זה מוריד לחץ בצורה יוצאת דופן ומאפשר להתרכז בעשייה ובמציאת פתרונות בדרך לתוצאות הסופיות. זה חד משמעית משפר את תחושת הביטחון עצמי בעבודה.
שיפור ביטחון עצמי בעבודה 3: לדמיין את התוצאה החיובית
מחקרים הוכיחו (אפשר לקרוא כאן וכאן על כמה מהם) שאם נדמיין את עצמנו משיגים את התוצאה הרצויה, זה יעזור לנו להגיע אליה. ההסבר הוא פשוט: השימוש בדמיון ראייתי חי ככל האפשר "עובד" על המוח שלנו. זה מרגיש כאילו שאנחנו שם.
ככל שאנחנו מדמיינים בצורה חיה יותר ומשלבים יותר חושים בתוכו, כך הוא מאמין יותר שעשינו את זה. זה ואם עשינו את זה, אנחנו פחות לחוצים מהעניין של לעשות את זה שוב. זה חד משמעית יכול לשפר תחושת ביטחון עצמי בעבודה.
רק שכאן, יש 2 דברים שהייתי שם עליהם דגש:
הראשון, הוא הנושא של לדמיין את זה "חי" ככל האפשר. זה אומר קודם כל לשבת במקום שקט שלא יפריעו לנו. ואז לדמיין איך זה היה נראה, נשמע ומרגיש לעשות את זה בצורה מוצלחת. ואם קשה לנו כי לא עשינו את זה אף פעם, אפשר לדמיין את הרגע אחרי שסיימנו.
השני, הוא להימנע מלדמיין בצורה חיובית מדי. מחקרים גילו שלאורך זמן עודף שימוש בדמיון אופטימי מדי של השגת התוצאות יגרום לירידה במוטיבציה. כי המציאות בזמן הפעולה להשגה שלה היא לא תמיד אופטימית. והפער בין הדמיון האופטימי למציאות עשוי לפגוע במוטיבציה.
מה עושים כדי לדמיין את התוצאה החיובית בצורה יעילה יותר?
חוקר בשם אוטינגן (ניתן לקרוא עליו ועל המחקר בהרחבה פה) מצא לזה פתרון. הרי דמיון אופטימי מדי של השגת תוצאות ייפגש במורכבות של המציאות. מצד שני, אם נדמיין את המורכבות של מה שצריך לעשות, לא בטוח שנקבל מזה מוטיבציה.
הוא עלה על גישה שלישית – ניגודיות מחשבתית. הוא עלה על זה שאם נדמיין עד כמה מורכבת הדרך ועד כמה כיפית ההגעה לתוצאות, נקבל הרבה יותר מוטיבציה שתחזיק לאורך זמן. היא הרי לא תתנגש עם מה שיקרה במציאות. ותדחוף אותנו גם דרך הקשיים.
כמה מילים לסיכום
יצירת ביטחון עצמי בעבודה היא לא משימה של רגע. והיישום של הטיפים האלה הוא לא משהו שלוקח כמה שניות. רק ששווה ליישם ולהתמיד. אחרי הכל, זה יקל עלינו את התפקוד בעבודה, ישפר את התוצאות שלנו ואפילו את הערכת הממונים שלנו. ואלה, בהחלט יוצרות מעגל חיובי שמחזק את עצמו.
