בפעם הקודמת, הצגתי דרך יעילה לשפר משמעותית את היכולת שלנו לנהל משא ומתן בכל יום. היום, נענה על שאלה בנושא מערכות יחסים שהעלתה דנה (שם בדוי): איך אדע אם אנשים נהנים איתי ורוצים להמשיך ולהתקדם איתי בקשר?
על מערכות יחסים וקיפודים
כבני אדם, כולנו רוצים ליצור קשרים ומערכות יחסים עם אחרים. רק שבין הרצון לתכל'ס, לעתים קרובות יש מרחק. ולא כי אנחנו משקרים לעצמנו. פשוט עברנו דברים בחיים שהשאירו משקעים. דברים שגרמו לנו להיות קצת קיפודים. רכים מבפנים ומתגוננים החוצה.
למה? כי קרו מקרים שנפתחנו כלפי מישהו או מישהי, והם אכזבו אותנו. או שהיינו בטוחים שמשהו מתקדם לכיוון מסוים ובסוף זה התפתח לכיוון אחר לחלוטין. וזה, השאיר אותנו קצת מצולקים. חסרי ביטחון בכל הנוגע ליכולת שלנו לקרוא אנשים נכון.
זו אחת הסיבות אגב, שהמון אנשים נמשכים לעולם שפת הגוף. הרי במקביל למה שהם אומרים, אנשים פולטים המון מידע שאדם מיומן יכול לפענח. וכך, הוא יכול לדעת איך להגיב נכון יותר כשמשהו קורה. או לפחות לא להתאכזב כשמשהו לא קורה.
איך נוכל לדעת אם מישהו לא רוצה להמשיך להיות אתנו בקשר?
בינינו, זה מאוד תלוי בתקשורת בינינו לבינם. וגם בסוג מערכת היחסים. הרי יש הבדל בין זוגיות לבין חברות טובה לבין יחסי עבודה. רק שנניח לצורך העניין שהתקשורת לא פתוחה וזורמת, אחרת השאלה לא הייתה עולה.
כדי לדעת אם מישהו רוצה להמשיך להיות אתנו בקשר או שהוא רק מנומס, נוכל להיעזר ב-3 הטיפים הבאים:
טיפ לזיהוי רצון לסיום מערכות יחסים 1: לשים לב לתבניות תקשורת
אחת הדרכים היעילות לזהות אם אדם רוצה להישאר אתנו בקשר היא לשים לב לדרכים שבהן הוא מתקשר איתנו. או ליתר דיוק, לשינויים בדרכים או באופן שבה הוא מתקשר אתנו. ואני אסביר למה אני מתכוון:
נניח שהוא בדרך כלל מתקשר אלינו בשעות או ימים קבועים. או שהוא רק שולח הודעות וואצאפ ארוכות. או שהוא מקפיד להיפגש אתנו באופן אישי. ופ-ת-א-ו-ם, הדפוס הזה משתנה. פתאום הזמנים משתנים. ההודעות קצרות. נפגשים רק כשהחבר'ה נפגשים.
זה צריך להדליק נורה אדומה. הרי במערכות יחסים, דווקא נצפה לעקביות. השיגרה הזו היא לא רעה. להיפך, היא מרגיעה. מנרמלת. וכשהיא נשברת, זה סימן שאולי קל להתעלם ממנו. רק שזה סימן. סימן שמשהו השתנה.
עכשיו חשוב לציין שלאנשים שונים יש סגנונות שונים שבהם הם שומרים על קשר. זה לא שכולם צריכים לעשות את זה באותה צורה. רק שאם אדם הרגיל אותנו לדרך מסוימת ופתאום שינה, זה מחשיד. וזה יכול להיות סימן ראשוני שאולי הם לא רוצים להישאר בקשר.
טיפ לזיהוי רצון לסיום מערכות יחסים 2: לשים לב לתקשורת הבלתי מילולית
תקשורת בלתי מילולית היא כל מה שאדם מתקשר סביב בחירת המילים שלו. טון הקול. רמת ההתלהבות. מהירות הדיבור. הבעות פנים. שינויי שפת גוף. כל אלה מסגירים דברים. ולמרות שלא כולם מומחים בקריאת שפת הגוף, יש כמה סימנים שיכולים להסגיר חוסר נוחות בקלות.
אם אדם מרגיש שלא בנוח, נשים לב לישיבה או לעמידה שלו. ליתר דיוק לשינוי במידת התזזיתיות שלו. האם הוא בדרך כלל יושב רגוע ופתאום הוא זז כל הזמן בכיסא? האם הוא בדרך כלל מאוד תנועתי ועכשיו הוא קפוץ, נעול ולא זז? זו נורה אדומה שלא נוח לו.
אם הוא היה נוטה קדימה בזמן שהיינו משוחחים אתו ופתאום הוא נוטה אחורה, זה עשוי לרמוז על חוסר רצון להיות מעורבים רגשית בשיחה. אם גם המבטים, שפעם היו בתוך השיחה, בורחים ממנה החוצה עכשיו לצדדים, לטלפון או לשעון, זו עוד נורה אדומה.
זיהוי שינויי דפוסים כאלה יסמן חוסר נוחות ורצון לברוח מהשיחה. אגב, זה לא בהכרח סימן שהם רוצים לברוח ממערכת יחסים. יכול להיות שפשוט נתקענו על נושא שלא מעניין אותם או כזה שלא היו מעוניינים לדבר עליו. אם נחליף נושא וזה ימשיך, זו עוד נורה אדומה לאוסף.
טיפ לזיהוי רצון לסיום מערכות יחסים 3: לבדוק את מידת ההדדיות
במערכות יחסים טובות יש מידה סבירה של הדדיות. אנחנו לא תמיד צריכים להניע אותם להיפגש אתנו. אנחנו לא תמיד צריכים להניע אותם לעשות אתנו כלום. הם צריכים לרצות כמו שאנחנו רוצים. רק שבהרבה מערכות יחסים זה לא מה שקורה. ולא מרוע או מניצול.
לכל אחד מאתנו יש נטיות חברתיות שונות. חלקנו יותר יוזמים ומניעים. חלקנו יותר שוקעים לתוך השגרה האישית. זה הכל עניין של הרגלים. רק שככל שהזמן עובר, אפילו שיש לכל אחד מאתנו נטייה אחרת, אנחנו כן נהנים מהפגישות עצמן.
כאן נכנס הטיפ ה-3 להילוך. אם הם אלה שדוחפים, אולי ננסה ליזום משהו. ואם אנחנו אלה שיוזמים בדרך כלל, אולי לא ניזום לתקופה. נראה אם יתקשרו. נראה אם יחושו בחוסר. הרי לא הגיוני שהם ייהנו ממשהו ופתאום כשהוא נעלם, לא יסתקרנו או ייזמו.
אני לא אומר שצריך לצאת למסע פרינציפים ועקרונות נגד חברים שלא יוזמים. יש כאלה וזה האופי שלהם. לא בטוח עד כמה צריך לשנות להם את האופי. רק שאם 2 הטיפים הקודמים מילאו אותנו בסימנים אדומים וזה עוד אחד, שווה לבדוק. שלא ייצא שאנחנו כופים עליהם משהו שהם לא רוצים.
כמה הסתייגויות כדי שלא נסיים קשרים סתם
אף סימן בודד הוא לא דרך חד משמעית לגלות משהו. גם אמני שפת גוף ומכשפי בדיקות אמת צריכים להשוות דפוסים לאורך זמן מסוים. צריכים לשים לב לחזרתיות ולשינוי. ולצרף את הסימנים והנורות האדומות האלה עד שיש הסתברות סבירה מאוד שמשהו קרה.
רק שלפעמים עובר על אנשים משהו בחיים. ודפוסי התקשורת שלהם משתנים. זה לא אומר אוטומטית שזהו, אין יותר רצון לקשר. לפעמים אנשים רוצים שקט. לפעמים הם רוצים יותר את חברתנו. רק שאי אפשר לבודד את זה שעובר על אנשים משהו רגשי. הם בני אדם כמונו.
לכן, אם יש ספק תמיד עדיף להגיע לשיחה ישירה על הנושא. כי גם קוראי האדם הטובים ביותר טועים בפרשנות מדי פעם. וכאן, החוכמה היא אחת: לתת להם את התחושה שעצובים ככל שנהיה, מותר להם שלא לרצות להישאר. כי אם אדם אחד אומלל בקשר, שניהם אומללים.
פתיחות יכולה להיות גם הבסיס להחזיר את הקשר ל"מסילה". להבין מה קרה. אם יש פוטנציאל לשיפור. להבין אם יש רצון לגשר ולחזור. אם לא, לשחרר בהבנה. ואם כן, יאללה. רק שמעכשיו, יותר תקשורת זו השיטה להקטין את חוסר הוודאות ולחזק את מערכות היחסים.