מאמר קצר לחג: 7 קווים מנחים שרצוי לזכור כדי לצלוח את ארוחת החג בשלום

היי,

בשבוע שעבר הקודמת דיברנו על הדרכים הנכונות להתמודד עם אנשים שליליים מבלי שהם ישפיעו עלינו. הפעם, רציתי לכתוב מאמר קצר שכל אחד מאתנו יוכל להיעזר בו כדי לצלוח את ארוחת החג בשלום.

שוב פעם היא הגיעה

ארוחת החג. יש אנשים שמצפים לה שבועות מראש. מתכוננים. אוגרים מצרכי מזון ובקבוקי שתייה כמו לפני מלחמה. מבשלים בלחץ ימים מראש. יושבים שעות בחדר הכושר כדי לשרוף קלוריות מבעוד מועד.

יש כאלה, שעבורם זה מקור סבל בלתי יתואר. נמצאים בחרדות לקראת. מדמיינים איך ההיא הולכת לרדת להם לחיים. איך השאלות ההן שוב יעלו. או יותר גרוע, עד כמה הם עומדים להשתעמם במשך מספר שעות.

בכל אחד מהמקרים, אנשים מגיעים טעונים בציפיות לקראת ארוחת החג. ויש להם סיבה – כבר שנים הם חוגגים את החג עם אותם אנשים. השיחות נוטות לחזור על עצמן. והאירוע, שאמור היה להיות כל כך שמח, הופך למשהו עמוס מאוד רגשית.

קווים מנחים שרצוי לזכור

הפעם המאמר יהיה קצר ולעניין. כולנו צריכים להגיע לארוחת חג. גם אני. מצד שני, רציתי לצייד אותך במספר קווים מנחים שיעזרו לך לצלוח את ארוחת החג בשלום. ואפשר לגזור ולשמור את המאמר כי בתקופה הקרובה יהיו הרבה כאלה. אלה הם הקווים המנחים:

1. לשתול מחשבה חיובית – אני יודע שכל אדם בטוח שבמשפחה שלו יש נקודת קיצון שאף אחד אחר לא חווה. זה כמעט נכון. מצד שני, אם נניח שעומד להיות רע נשתול לעצמנו אמונה שתגשים את עצמה. אם נגיד לעצמנו "מעניין מה יהיה שונה היום", נשתול בתת המודע שלנו דרך חיובית להתייחס לערב.

2. לתכנן את סדר הפעילויות מראש – אני יודע, יש המון סידורים. ואז מקלחות בלחץ. ואז נזכרים במשהו ברגע האחרון. ואז פקקים. ואז איחור ולחץ ועצבים. אם נתכנן מראש את מה שצריך להתבצע כדי לצאת לפני הפקקים נוכל להימנע מאגירת הלחץ ולרענן את עצמנו נפשית, כדי ליהנות מהארוחה.

3. לאכול משהו קטן לפני – אני יודע שאנשים נוטים לצום לפני אירועים עם אוכל. לא לפספס חס וחלילה איזה ביס. מצד שני, אנשים רעבים הם עצבניים. לארוחה יש גם ככה פוטנציאל נפיץ. ככל שננטרל יותר סיבות מיותרות (כמו לחץ או רעב שהצטברו), כך הסיכוי שהערב יעבור בשלום גדל.

4. להגיע סקרנים – קל להניח מראש כי אין יותר מה ללמוד על האנשים שמסביב לשולחן. מצד שני, לרוב אנחנו מתייחסים אליהם כ"מי שהיו פעם" ולא טורחים לבדוק מה השתנה איתם. ותתפלאו, גישה סקרנית ושאיפה אמתית להכיר אותם יותר יחשפו אנשים מורכבים, מעניינים ומרגשים יותר משציפיתם.

5. להפסיק לאכול לאנשים את הראש – אמנם נאמר במקורות שנהיה לראש ולא לזנב אבל זו לא סיבה לאכול לאחרים את הראש. אם הם עשו משהו לא טוב, הם יודעים. אם הם לא עומדים בציפיות שיש לנו מהם, הם יודעים. לרדת לאדם לחיים זו לא שיטה לגרום לארוחה לעבור בשלום. די עם זה.

6. להציב קווים אדומים – לא באנו כדי לריב. ומצד שני, קיים סיכוי ששאלות לא נעימות יעלו (מתי חתונה/ ילדים/ עבודה/ תספורת וכו'). לכן, עלינו להציב גבולות תוך שימוש בהומור קל. תשובה שעובדת עבורי (חייבת להיאמר בנימה הומוריסטית): "שמח ששאלת, אני רוצה לדבר אתך על זה בטלפון, מתי אוכל להתקשר?".

7. להשאיר משהו על הצלחת – אני יודע שיש אנשים שיזדעזעו. לא חייבים לאכול הכל מהצלחת. כן. באמת. ולהיפך, ההרגל להשאיר קצת אוכל אכיל על הצלחת מרגיל אותנו לא לאכול "כי חייבים" אלא להפסיק כשהגוף מרגיש שבע. מתי להפסיק? כשמרגישים 80% שבעים. גם לא נתפוצץ וגם יישאר מקום לקינוח.

זהו להיום. אחרי הכל, בקרוב הארוחה. עכשיו מסקרן אותי לקרוא בתגובות פה למטה: מה דעתך על המאמר?

שתהיה לך שנה משובחת במיוחד,
ליאור