היי,
בפעם הקודמת דיברנו על השינוי הקטן שיעזור לך להתחייב להחלטות השנה החדשה שלך לשם שינוי. היום, רציתי לפרוק משהו מהלב ובו זמנית לאחל לך את ברכת השנה הטובה שבאמת מגיעה לך. אז יאללה נתחיל:
בדיקת מציאות
על פניו, אף אחד לא אשם בזה. אלה החיים. אלה הילדים. זו העבודה. או הנסיבות. או המדינה. או הממשלה. או משהו. תמיד יש משהו. משהו שנדחף ומונע מאתנו לעשות את מה שצריך. את מה שבאמת יוביל אותנו לתוצאה הרצויה.
אני יודע, דיברתי על זה כבר המון. למען האמת אפילו בשבוע שעבר. רק שמשום מה זה לא עוזר. אנשים קוראים, עושים כן עם הראש. אפילו מספרים לעצמם שהפעם הם באמת יעשו את זה. וחלקם אפילו יוצאים. עד שהחיים מסיטים אותם הצידה.
אז נכון, אני מספק בבלוג המון דרכים להתגבר על זה. רק שלקרוא את מה שכתוב ולבצע את השיטות, הטיפים והקווים המנחים האלה… זה 2 דברים שונים במהות. ואולי זה יפתיע אותך – גם לי לא תמיד קל ליישם. לפעמים אפילו קשה מראש. רק שאני מיישם אותם בכל זאת.
ואני יודע. אי אפשר לשים בצד את הדברים שקורים לנו בחיים. או את הילדים. או את העבודה. או את הנסיבות. או את המדינה. או את החדשות שמתפרצות. או את ההרגלים. או את האמונות המגבילות. או כל דבר אחר.
רק שכולנו מתמודדים עם זה. חלק הופכים כל דבר שקורה לדרמה ענקית. ויש דברים שבאמת ראויים לקבל תשומת לב משמעותית. רק שרוב הדברים לא. והחובה להחזיר את הדברים לפרופורציות היא עלינו. לא על מישהו אחר. או על הנסיבות.
פול גז בניוטרל
רוב האנשים מעדיף ליישר קו עם כל השאר. נכנע לנסיבות ולהרגלים שלו. נשבר בדרך להצלחה. מתפשר על הדברים שבאמת היה רוצה. למרות שכן היה רוצה ליהנות מפירות ההצלחה. לחיות יותר ברווחה. לקבל יותר הערכה בזוגיות, בעבודה ומהסביבה שמקיפה אותו.
זה לא בגלל שרוב האנשים לא מתאמץ. רוב האנשים מתאמץ. המון. הוא נלחם כדי להתפרנס מספיק כדי לחיות. מתאמץ לקום בבוקר, כל בוקר. מתאמץ לספק את צרכי מקום העבודה שלו. לשמור על הזוגיות שלו. לשמור על קשר (בתקווה) עם החברים הטובים שלו.
העניין הוא שמעבר לדברים שבהם ראוי להשקיע, רוב האנשים מתאמץ בעיקר במקומות הלא נכונים. כמו אדם שמתאמץ להספיק "רק עוד משהו" בכל פעם שהוא אמור לצאת מהבית. ואיך שהוא ה"עודף השקעה" הופכת ל"איחורים כרוניים".
לא פלא שאנחנו מוצאים את עצמנו מותשים בסוף היום. רצנו המון במעגלים. זה מתיש. וכשצריך לעשות את מה שנדרש בזמן הפנוי שלנו, פשוט אין לנו כוח. כי כן השקענו. כן התאמצנו. רק שעשינו את זה עבור מישהו אחר. ולנו לא נשאר כוח לפתח את ההצלחה שלנו.
מה שאני באמת רוצה לאחל לך
אז לא, לא באתי לבאס אותך היום. בדיוק להיפך. באתי להאיר עם פרוג'קטור על הדבר שיכול לשפר אותך. לשפץ לך את החיים. לקחת אותך בדיוק לשלב הבא. ולא, לא באתי למכור לך עכשיו קורס NLP. את הקורס… מי שרוצה כבר עושה. ומי שעוד לא הספיק, אז בעתיד.
יש רק דבר אחד שבסופו של דבר ינער אותך. ובכל מקום שעשית שינוי בחיים שלך הוא קרה. ובכל מקום שאדם ביצע שינוי משמעותי בחיים שלו, זה קרה. אין לדבר הזה שם מקצועי או מדויק. ואם אין לו, אז ניתן לו – נקודת העצבים.
כשאני מדבר על נקודת העצבים, אני מדבר על הנקודה שבה נשבר לנו. שבה אנחנו כל כך מעוצבנים מהמצב שלנו עד שאנחנו חייבים לפעול. כי לא מספיק להחליט להשתנות. ההחלטה היא חשובה. רק שעד שלא הגענו לשלב שבו נשברנו, לא נוכל להגיע לשלב הבנייה מחדש.
וזו בדיוק הברכה שלי אליך השנה: שיפסיק להיות לך נוח. שמשהו יעצבן אותך. מאוד יעצבן אותך. כל כך יעצבן אותך עד שהפעם לא תישאר לך אפשרות מלבד לפעול. לפעול למענך. למען העתיד שלך. של הזוגיות שלך. של המשפחה שלך. של האתגר האישי שלך.
לפעול באמת. לא נגד אחרים. לא על חשבון כל מה שהאמנת בו. אלא לפעול כדי לשפר את המצב שלך. למרות שלא קל. לא אמור להיות קל. שלא ישקרו לך. ולמרות שזה ידרוש ממך להקריב זמן, מאמץ ואולי אפילו כסף. כי שינוי דורש בנייה. ובנייה דורשת כלים.
לפעול עבורך. לא עבור הבוס. לא עבור הלקוחות. לא עבור אמא שלך. לא עבור מנהל הבנק. לפעול עבורך. כי מגיע לך שיהיה מישהו בפינה שלך. מישהו שאכפת לו ממך כמו שלאף אחד אחר לא. כי אם לא נהיה שם עבורנו, אף אחד אחר לא יהיה שם.
רגע לפני סיום, יש לי רק בקשה קטנה: אם הייתה נקודה כזו בחיים שלך, אשמח לקרוא מה היא הייתה. לא עבורי. אלא עבור אלו שעוד לא הגיעו אליה. שיקבלו השראה ממנה. וזו תהיה ברכת השנה הטובה ביותר שיקבלו. כדי שהשנה הזו תהפוך לשנה הכי טובה שהייתה להם.
שתהיה לך שנה מעצבנת ומלאת תוצאות,
ליאור