היי,
בשבוע שעבר, הסברתי איך אפשר לבחור את המקום שהכי מתאים לנו ללימודי NLP. היום, הבאתי מומחה מבחוץ בעקבות שאלה ששאל מרדכי, קורא ותיק של הבלוג (ובוגר ההכשרות שלנו): איך אפשר לשפר את היכולת לקרוא טקסטים וספרים בצורה הרבה יותר מהירה?
לשם כך, גייסתי חבר בשם ליאור רביד, מרצה ויועץ לאסטרטגיות ולדפוסי למידה, שהתמחה בשנים האחרונות בנושא הקריאה והלמידה המהירה לשיפור ההצלחה. אז מבלי להוסיף עוד מילים, אני מעביר את השרביט אליו:
מה עושים עם כל המידע הזה?
מדי שנה, יוצאים לאור רק בישראל 6,000 כותרים. אם נסתכל על מספר הפרסומים האקדמיים ברחבי העולם נקבל מספר זהה של מאמרים עבור תחום מחקר אחד כלומר כאשר מצרפים תחומים נוספים מדובר בעשרות אלפי מאמרים מדי שנה.
כמות המידע החדש שנצבר כל שנה הוא אסטרונומי, והופך את היכולת לעקוב ולהתעדכן בכל המידע ל(כמעט) בלתי אפשרית.
נוסף על כך, צריך לקחת בחשבון ש-90% מהאנשים לא מקדישים לקריאה, התעדכנות ולמידת מידע חדש אפילו זמן מינימלי. רוב האנשים יפרוש לאחר קריאת מספר עמודים בודדים בלבד מספר חדש שרכשו זה עתה.
יחד עם זאת, קריאה היא מצרך הכרחי עבור אדם שרוצה להתפתח ולהתקדם בשוק העבודה ולייצר הזדמנויות נוספות בחיים. מדוע?
למה אנחנו בכלל חייבים לדעת לקרוא מהר בעידן הדיגיטלי?
למרות שבשנים האחרונות נדמה שניתן לרכוש הרבה מהידע דרך ערוצי יוטיוב, סרטים ופודקאסטים, תחושה אינטואיטיבית זו אינה נכונה. רוב הידע האמין בעולם נמצא עדיין בספרות ובמאמרים. כלומר, רופא אינו יכול ללמוד רפואה דרך יוטיוב, כמו גם עורכי דין ואנשי שיווק דיגיטליים.
אם אתם מחפשים מידע שאפשר להסתמך עליו וללמוד דרכו משהו על העולם האמיתי, עדיין תצטרכו לנבור בערמות של ידע באמצעות עבודת קריאה בלבד. מכיוון שקריאה לוקחת זמן רב, משאבים קשביים ואנרגיה רבה, אנשים רבים בוחרים לוותר עליה מראש.
בפוסט זה לא אנפץ מיתוסים אודות קריאה אלא אחשוף בפניכם מספר טיפים שיעזרו לכם לשפר את מהירות הקריאה שלכם, את יכולת הקשב וההבנה שלכם ויאפשרו לכם ללמוד יותר ובפחות זמן. חלק מהטיפים הללו דורשים מאמץ ותרגול בעצמם וחלקם דורשים שינוי בודד בהתנהלות בזמן קריאה שאינו מצריך מאמץ או תרגול.
איך אנחנו קוראים?
למרות שאמרתי שלא אנפץ מיתוסים, על מנת שתוכלו להבין את חשיבותם של הטיפים שאחשוף בפניכם, ברצוני לנפץ מיתוס אחד בלבד: קריאה אינה נעשית דרך העיניים. מכיוון שאני יודע שזהו משפט שערורייתי, אחזור עליו פעם נוספת – קריאה אינה מתבצעת דרך העיניים!
אם אתם חושבים לעצמכם עכשיו, הוא השתגע! על מה הוא מדבר לכל השדים והרוחות?!?!? אז אתם יכולים להירגע, הנה הסבר קצר כיצד תהליך קריאה מתבצע. העיניים משמשות כמו עדשת מצלמה:
כאשר הן מתמקדות באזור מסוים הן מסוגלות לקלוט פיסות מידע בזווית של 120 מעלות לכל צד. המידע מגיע לחלקה הפנימי האחורי של העין ומומר לאותות חשמליים. אותות אלה עוברים דרך עצבי הראייה ומגיעים לחלקו האחורי של המוח. שם, המידע יכול לעבור פרשנות, לקבל משמעות ולהיות מוצלב עם מידע אחר.
משמעות הדבר היא כי ניתן לקלוט מידע מצפייה בעמוד בספר גם אם אינכם קוראים כל מילה או שורה. והמשמעות החשובה יותר היא: שיטות קריאה שמלמדות אתכם לשפר את מהירות שרירי העיניים, כדי לעבור על שורות הספר מהר יותר, אינן רלוונטיות לשיפור מהירות קריאה ונתקלות בתקרת זכוכית בלתי עבירה לאחר שיפור מהירויות זעיר לחלוטין. זאת מכיוון, שהקריאה מתבצעת במוח ולא בעיניים.
כיצד כן ניתן לשפר מהירות קריאה בכל זאת?
כדי לשפר את מהירות הקריאה, עלינו להכיר את הטיפים הבאים. לנוחות הקריאה, נחלק את הטיפים לשתי קבוצות: טיפים שאינם דורשים תרגול וטיפים שדורשים תרגול. חשוב לציין כי בדומה להרבה דברים בחיים – ככל שמשקיעים יותר, משיגים תוצאות טובות יותר.
גם כאן, השיפור במהירות הקריאה יהיה משמעותי הרבה יותר בשימוש בטיפים שדורשים תרגול. ועכשיו נתחיל:
א. טיפים שאינם דורשים תרגול:
1. לקרוא בישיבה ליד שולחן ולא בשכיבה במיטה – אנשים רבים נוטים לקרוא בשכיבה במיטה. תנוחה זו בעייתית לצורך קליטת מידע מכיוון שהיא משדרת למוח כי זהו זמן לישון ועל כן הוא יכול להרגיע פעילות. או במילים אחרות, היכולת להתרכז ולקלוט מידע בצורה טובה יורדת באופן דרסטי.
לכן, במידה ומדובר בספר או חומר למידה אשר חשוב לכם להבין ולא רק לקרוא לשם הנאה, קראו מעתה והלאה אך ורק בישיבה כאשר הספר מונח על שולחן.
2. הגביהו את הספר כך שיהיה בזווית של 90 מעלות אל עיניכם (כפי שעושים נגני פסנתר עם תווים) – מדוע לעשות זאת? כאשר אינכם יושבים על כיסא בגב ישר וזקוף, אלא מתכופפים עם הגב והצוואר אל עבר הספר, אתם יוצרים עומס רב על הגב והעורף.
במצב כזה, השלד בעמוד השדרה לוחץ על עצבים באזור הגב והעורף ויוצר כאבים כמו גם חוסם את יכולת המעבר של נוזל עמוד שדרה שמעביר מידע מהמוח אל הגוף ולהיפך. במצב כזה אתם מאבדים יכולת ריכוז וקשב כיוון שהמוח עסוק כעת בניסיון לטפל בכאבים ומאבד מיכולתו להקדיש קשב לקליטת מידע מהספר.
3. נקו את שולחן הקריאה שלכם – שולחן מבולגן מסיט את הריכוז של המוח לבלגן ששרוי על שולחנכם.
4. קריאה בשקט או ברעש (מוזיקה שקטה או קריאה בבית קפה שקט יחסית) – אין תשובה אחת וזה תלוי בסגנון הלמידה שלכם. ישנם אנשים שמרגישים כי אינם מסוגלים להתרכז כשיש רעש או מוזיקה ברקע, וישנם אנשים שכשחוש השמיעה שלהם עסוק במהלך הקריאה, מרגישים שהם מצליחים להתרכז טוב יותר בקריאה.
לצורך העניין, במידה ואתם קוראים במצבים שאינם מתאימים לכם, אתם מאטים ופוגמים ביכולת הלמידה שלכם. אם אינכם יודעים עדיין איזה סגנון עדיף עבורכם רצוי שתנסו קריאה בכל אחד מהמצבים ותחליטו בהתאם לתחושה שלכם את החוויה.
5. שתיית מים מרובה – על אדם בוגר לשתות 15 כוסות מים ביום. במידה ואינכם שותים כמות מספקת, אתם עלולים לסבול מעייפות, חוסר ריכוז, סחרחורות וכאבי ראש. מה שבטוח הוא שללא כמות מספקת של מים מערכות הגוף ובראשיתן המוח, לא פועלים בצורה אולטימטיבית דבר אשר פוגם ביכולות.
6. שימוש באצבע, עט או סרגל במהלך הקריאה – כשאתם קוראים בצורה רגילה בה העין עוברת באופן עצמאי ללא הכוונה על השורות בספר, מתבצעות בתנועת העין קפיצות רבות. מצב זה של קפיצות מסיט את המיקוד של העין לכיוונים רבים, מקשה על מיקודה בקלט הרצוי ומכניס "רעשים" של פיסות מידע שאינן רלוונטיות למידע אשר קוראים באותו רגע.
כשאתם מחזיקים את האצבע שלכם או עט על שורות הספר, ומכוונים את העין שלכם להתמקד בתזוזת האצבע על השורה, העין אינה קופצת ומבצעת תנועת קליטת מידע זורמת וחלקה, זאת מכיוון שיש מכוון שמורה לעין היכן להתמקד. שימו לב כי רק מעצם ביצוע פעולה זו בלבד תכפילו את מהירות הקריאה שלכם!
ב. טיפים שדורשים תרגול:
1. התאימו את סגנון הקריאה לסוג המידע – לסוגי מידע שונים, ישנם מבני כתיבה שונים. אציג בפניכם מספר סגנונות כתיבה:
#ספר טלפונים
#מאמר אקדמי
#כתבה עיתונאית
#ספר לימוד
#ספר עיון
#רומן
#ועוד…
אנשים נוטים להשתמש בסגנון קריאה אחיד ולהכיל אותו על כל מידע אשר הם קוראים ללא התחשבות במבנהו הייחודי של סוג המידע.
לצורך הדוגמא תוכלו להסכים איתי כי כאשר אתם פותחים ספר טלפונים, אין צורך לעבור מילה מילה שורה שורה על כל הספר כדי למצוא את פריט המידע אותו אתם מחפשים. במקום זאת, עדיף לרפרף במהירות עד להגעת האות הרלוונטית לשם אותו אתם מחפשים ולהתמקד רק בקבוצת שמות המתחילים באות זו.
כמו שלספר טלפונים יש מבנה ייחודי, כך קיים מבנה ייחודי לכל סגנון כתיבה. ולכן, בהגיעכם לקרוא מידע ממקור מסוים, תחילה קטלגו את המקור לסוגו. לאחר שאתם יודעים מהו סוג המקור, חשבו על סגנון כתיבתו והתאימו את סגנון הקריאה לסוג הכתיבה. לדוגמה, מאמר אקדמי:
כל מאמר אקדמי בנוי ממספר חלקים:
- תקציר המאמר – פסקה אשר מסכמת את המאמר כולו
- מבוא – הרקע לכתיבת המאמר
- שיטה – כיצד ביצעו את הניסוי
- תוצאות – הצגת תוצאות הניסוי
- דיון ומסקנות – מה ניתן להסיק מן התוצאות.
כאשר ניגשים לקריאת המאמר אין זה מן ההכרח לקרוא את כולו על מנת להבין במה מדובר. פעמים רבות ניתן לקרוא את התקציר בלבד, אך אם רוצים להתעמק טיפה יותר ניתן לגשת לחלק הדיון והמסקנות ולדלות משם מידע רב אודות מהות הניסוי והשפעותיו.
כלומר על ידי חשיבה, הכנה וקטלוג מראש אודות סוג הקריאה, ניתן לחסוך זמן רב על ידי ויתור על חלקים שמאמץ בקריאה שלהם לאו דווקא יוסיף לנו מידע רב יותר.
2. רפרוף קודם לקריאה – בהמשך ישיר לטיפ הקודם, לפני כל תחילת קריאה קודם כל רפרפו על מקור המידע שאתם עומדים לקרוא ולמדו אודות מבנהו. עברו על הכריכה הקדמית והאחורית, דלגו בין פרקים שונים, שימו לב לגרפים, תמונות וכל אלמנט ויזואלי שישנו.
שימו לב כיצד בנויים הפרקים והפסקאות. טיפ זה מתבסס על הדרך בה מתבצע תהליך הלמידה במוח. מכיוון שזהו הסבר ארוך, מורכב ואינו מהותו של פוסט זה לא אפרט כאן אודות תהליך הלמידה, אך אומר כי רפרוף קודם לקריאה, תואם את תהליך הלמידה כפי שמתבצע במוח ועל כן זהו שלב חשוב ביותר על מנת לקצר זמני קריאה ולמידה.
3. השתקת הקול בראש במהלך קריאה – מי מכם אינו מכיר את הקול בראש אשר מקריא את המילים אותן אנו קוראים. תהליך זה של הקראת המילים בראש מאריך את משך הקריאה שלנו ועל ידי השתקת הקול נקצר משמעותית את זמן הקריאה. מדוע?
אופי קליטת המידע. המוח האנושי בנוי לקליטת מידע ויזואלי בצורה משמעותית הרבה יותר מאשר מידע שמיעתי. כלומר, יכולתו של המוח בקליטת מידע ויזואלי מהירה וטובה יותר מאשר מידע שמיעתי. נוסף על כך, מהירות האור הרבה יותר גבוהה מאשר מהירות הקול.
מכיוון שההליך של שמיעת הקול הפנימי הוא זהה להליך הרגיל של שמיעה, ייקח לנו פרק זמן ארוך יותר להקריא לעצמינו מידע בראש מאשר לראות מידע בלבד. כדי לקרוא מידע ללא קול, כל מה שצריך הוא פלט אור בלבד. בכדי לקרוא מידע עם קול המוח צריך לחכות לקול אשר יגיע בעקבות פלט האור ולכן הוא ימתין זמן רב יותר על מנת לעבד מילה בצורה זו.
אבל רגע, האם אנחנו מסוגלים לקרוא מילה מבלי לשמוע אותה?
כדי להבין נקודה זו, צריך לחזור אחורה ולהבין כיצד אנחנו רוכשים שפה. כאשר אנחנו מגיעים לכיתה א', אנחנו כבר יודעים לדבר ומבינים משמעויות של מילים רבות. אבל, אנחנו לא יודעים לקשר בין מילה כתובה לבין המשמעות של המילים שיש לנו בראש.
זאת כיוון, שהמוח מעולם לא למד לקשר בין האותיות לבין המילה. כאשר אנו לומדים לקרוא, המוח מתחיל לקשר בין מילה כתובה לבין המשמעות שכבר קיימת לנו בראש.
מהי מילה כתובה? מילה כתובה היא תמונה אשר בנויה מתמונות של אותיות, שהמורה בכיתה א' לימדה אותנו שיש להן משמעות מסוימת כאשר הן מתקבצות יחדיו. לכל שפה יש תמונות משלה לייצוג המשמעות, אך המשמעות עצמה היא אוניברסלית.
כלומר, כל אדם אשר למד לקרוא, במוחו נמצאים אינספור תמונות אשר מקושרות למשמעותן. האם המוח יודע לקלוט תמונות מבלי להקריא את משמעותן בקול? בוודאי. הרי אתם לא מסתובבים ברחוב וחוזרים בקול אחרי כל דבר שאתם רואים – :עץ, מדרכה, נעל, שמיים… הבנתם את הרעיון.
אז מדוע התרגלנו לחזור בקול אחרי מילים שאנו קוראים? כאן מדובר כבר באחריות של המורים אשר הכריחו אותנו בביה"ס יסודי לקרוא קטעי קריאה בקול בכדי שהם יוכלו לשמוע שאנו מסוגלים לקרוא. מדובר בעיגון לא מוצלח שלהם.
כיצד נפטרים מהרגל מגונה של שנים?
צריך לשבור את העיגון. כדי לשבור את האימון צריך להתאמן על קריאה ללא קול. זהו תהליך שלוקח זמן ומצריך תרגול. תחילה תרגלו קריאה של מספר שורות בלבד. ברגע שאתם שמים לב כי אתם מקריאים בקול, התחילו את קריאת הקטע מחדש.
תרגלו זאת במשך 20 דקות כל יום. ברגע שתצליחו במשך מספר ימים לקרוא את השורות ללא קול, התקדמו לקריאת פסקאות ארוכות יותר. בסופו של דבר אם תתמידו בתרגול תפסיקו לקרוא עם קול. וברגע שתקראו ללא קול, מהירות הקריאה שלכם תשתפר בעשרות מונים.
4. סיכום בקריאה שנייה ולא תוך כדי – אנשים רבים נוטים לסמן, לכתוב או לסכם מידע תוך כדי הקריאה הראשונית של המידע. פעולה זו פוגמת בשטף הקריאה, במהירות הקריאה וביכולת לקרוא לאורך זמן.
זאת מכיוון שמנגנוני הפעולה של סיכום וקריאה הינם שונים, ובכל פעם שקופצים מהאחד לשני מבזבזים זמן של התרגלות ומאמצים את המוח לקפוץ בין פעולות שונות. ממש כפי שקפיצה בין מטלות פוגמת במהירות ויעילות ביצוע המטלה, כך גם במקרה של קפיצה בין קריאה לסיכום.
לכן מומלץ קודם כל לעבור על כל החומר בקריאה פעם אחת, ולהתחיל לסכם אותו רק בקריאה שנייה. בצורה זו תרוויחו זמן משני כיוונים שונים – זמן הקריאה שלכם יתקצר ובנוסף גם זמן הסיכום שלכם יתקצר וזאת כיוון שהרבה יותר קל למוח להבין מידע לאחר שישנה היכרות קודמת עמו.
לסיום, מוזמנים לשתף אותי בהצלחות ושאלות בעקבות השימוש בטיפים. ניתן לעשות זאת בשאלות פה מתחת למאמר, במייל שלי או דרך פרופיל הפייסבוק שלי. בהצלחה עם הספרים…
עכשיו אשמח לשמוע: מה דעתך על המאמר?
שיהיה לך שבוע מעולה,
ליאור