בעולם התחרותי של חיפוש העבודה, שפת הגוף יכולה להיות קריטית כמו קורות החיים שלנו. קל ליפול במלכודת של הסברים ששוננו מראש. רק שכל אלה יכולים להיכשל אם שידרנו משהו לא נכון לפני שפתחנו את הפה. ובגלל זה, שפת גוף היא סופר קריטית בהכנה לראיון עבודה.
שפת גוף – כבסיס להכנה לראיון עבודה
כאחד שיצא לו לראיין לא מעט, יש לי סוד לספר לכם: כשמסננים קורות חיים לתפקיד, בסופו של יום נשארים עם קבוצה די זהה של קורות חיים. ואז, צריך לבדוק איכשהו מי מהם הכי מתאים. זה בדיוק התפקיד של ראיונות עבודה: להכיר את האדם שמאחורי קורות החיים.
כאן זה מסתבך: כשאדם מדבר, הדברים שהוא אומר עוברים את הפילטר של שפת הגוף שלו. אם שפת הגוף מתאימה לדברים שלו, הוא נשמע אמין. אם הוא נראה בטוח, הוא מקרין ביטחון גם למראיין. ואם לא… לא משנה מה יגיד. הוא צפוי לקבל תשובה שלילית בהקדם.
בגלל זה, לא מספיק רק לדעת רק איך להתנסח ומה להגיד. צריך גם לדעת איך לשדר את הדבר הנכון מהרגע שנכנסנו בדלת. וכן, אני יודע שזה נשמע מאוד מפחיד. רק שבינינו, אפשר לעשות את זה בקלות עם קצת הבנה ותרגול.
למה זה קורה בעצם?
מהרגע שאנחנו נכנסים לחדר, מתחילים למדוד אותנו. גם אם אין כוונה שיפוטית מאחורי זה. זה קורה אוטומטית. ויש לזה סיבה. קוראים לה "אפקט ההילה". אפקט פסיכולוגי שגורם לנו לשפוט מידע על פי המידע הקודם שיש לנו עליו.
זה בדיוק הדבר שגורם לנו לשפוט אנשים על סמך דעה מוקדמת שיש לנו עליהם. או על אנשים כמוהם. רק שכאן, אין דעה מוקדמת. והרושם הראשון שאנחנו יוצרים בכניסה הופך לפילטר עבור שאר המידע שנספק. זו הסיבה שכולם כל כך מהללים את הרושם הראשוני.
כאן נמצא הקאצ' – אם נבוא רגועים ומחויכים, נתחבר למראיין ונענה לעניין, נעבור את הריאיון. רק שאם היה לנו כל כך קל לעשות את זה, כנראה שלא היינו קוראים את המאמר הזה. אז מה עושים? מאיפה מתחילים? מה יכול לעזור לנו כהכנה לראיון עבודה? או, טוב ששאלתם.
טיפ הכנה לראיון עבודה 1: להפסיק לזייף
קשה לזייף משהו שאנחנו לא באמת מרגישים. זה דורש מאתנו לשלוט בהמון סימנים קטנים בו זמנית. שלא לדבר על זה שבגלל שאנחנו יודעים שאנחנו מזייפים, אנחנו משדרים באופן לא מודע שאנחנו משקרים. וזה, יכול להיתפש בטעות אצל המראיין כאילו שיקרנו בתשובות שלנו.
אז מה נעשה כהכנה לראיון עבודה? פשוט נכנסים לתחושה או לרגש שאנחנו רוצים להרגיש לפני הפגישה. למזלנו, יש יותר מתרגיל אחד ב-NLP שעוזר לנו להיכנס לתוך התחושה או הרגש הרצויים והם לוקחים לא יותר מדקה או שניים. מסוג הדברים שאפשר לעשות ממש לפני הפגישה.
אחד התרגילים האלה נקרא מעגל המצוינות. תרגיל שבו אנחנו נכנסים לתוך "דמות" של מישהו שיש לו אותה. כאילו הופכים להיות הוא לרגע כדי להתחבר לזה לרגע. ואם בא לכם לצפות בתרגיל וללמוד אותו, אפשר לעשות את זה דרך הסרטון הבא:
טיפ הכנה לראיון עבודה 2: לשמור על קשר עין כמו בן אנוש
אנשים נתקעו על הטיפים האלה של "לשמור על קשר עין". כאילו שאסור להפסיק לבהות באדם שמולנו. רק שיש עם זה 2 בעיות: הראשונה, היא שזו פעולה שמאוד מאמצת את העין. ובגלל שקשה לעשות את זה לאורך זמן בלי למצמץ או להסיט מבט, מתחילים לאבד פוקוס ולבהות.
הבעיה השנייה היא שאנחנו לא שומרים על קשר עין רצוף בשיחות רגילות. אפילו אם אנחנו מדברים עם האנשים שאנחנו מרגישים הכי נוח בחברתם. זה לא מרגיש נעים. קצת כמו רק לנשוף אוויר בלי לנשום לרגע. במילים אחרות, לא ככה עושים את זה.
אז מה אני ממליץ בתור הכנה לראיון עבודה? לשמור על קשר עין אנושי. לשחרר קצת את השרירים סביב העיניים. שהעין תהיה פתוחה בצורה נעימה. ומדי פעם, להסיט את המבט לרגע. אפילו לשנייה. וזה, יהפוך את קשר העין להרבה יותר נעים ומזמין.
טיפ הכנה לראיון עבודה 3: להתאים את החלק הנכון בתקשורת
טיפ נפוץ שמגיע בדרך כלל מעולם ה-NLP הוא לשקף את האדם שמולנו. להתנהג בדיוק כמו המראיין לצורך העניין. רק יש עם זה בעיה אחת – כשאדם לא מיומן עושה את זה, זה יכול לגרום לו לאבד את הריכוז בשיחה. ואז, מה זה משנה אם שיקפנו ולא ענינו לעניין?
בתור הכנה לראיון עבודה הרעיון הוא לשים לב בעיקר ל-2 דברים: הדבר הראשון, הוא קצב הדיבור. אם המראיין מדבר בקצב רגוע, נתאים את עצמנו לקצב רגוע. אם הוא מדבר בצורה מאוד קצרה ולעניין, נדבר ככה גם אנחנו. זה די פשוט ומאפשר לנו להישאר מרוכזים בשיחה.
הדבר השני, הוא בחירת מילים. נניח שזיהינו שהאדם שמולנו משתהה על מילים מסוימות. "אחריות" או "דיוק" לדוגמה. ונניח שהוא אומר אותן כשהוא מדבר על התפקיד. זה סימן עבורנו שהן חשובות עבורו. ואז, נוכל להשתמש בהן כשנתאר את התפקוד שלנו בתפקידים קודמים.
אם הוא בחר בהן, זה לא מקרי. במיוחד אם אמר אותן בצורה מודגשת. זה רק אומר שיש להן חשיבות מבחינתו. ויכול מאוד להיות שהוא לא עושה את זה בצורה מודעת. אז, נשלב אותן כאילו במקרה במשפט. והן, יפעילו אצלו במוח תחושה שהנה – סופסוף מישהו מבין אותו.
טיפ בונוס: לשים לב לתגובה למרחק
יש מעט מאוד דברים שחוצים תרבויות כשזה מגיע לשפת גוף. אחד מהם הוא נושא המרחק האישי. ככל שיש לנו יותר חיבור עם אדם, הוא יסכים לקבל את קרבתנו יותר. ובאותה מידה, ככל שנושא השיחה מעניין אותו יותר, גדל הסיכוי שייטה יותר כלפינו.
אנחנו ספציפית לא צריכים להתעסק עם זה יותר מדי. רק לשים לב איך הם מגיבים אלינו. וישר אפשר לראות כשאדם מרגיש לא בנוח: הוא נרתע. נע בחוסר סבלנות בכיסא שלו. מתנהג הפוך לרגיל שלו. וזה די שקוף. לא נדרשת הכשרה בשפת גוף כדי לראות את זה.
לכן, מדי פעם נפנה את תשומת הלב שלנו לתגובות שלהם לקרבה שלנו. אם אנחנו זזים קדימה ובצורה לא מודעת הם זזים אחרונה, זה סימן שהם רוצים קצת יותר מרחק. נזוז טיפה אחורה. וישר נוכל לראות שהם עוברים לשבת בצורה נוחה יותר.
כמה מילים לסיכום
בדיוק כמו כל דבר אחר, גם השימוש בטיפים שבמאמר הזה דורש תרגול. אפילו שהטיפים פשוטים יחסית לביצוע. וכן, אפשר לתרגל אותם גם על שיחות רגילות בתור הכנה לראיון עבודה. אפילו מומלץ. הרי זה יכול לשפר כל אינטראקציה שהיא ואת היכולת שלנו לקרוא מצבים. ואלו, כבר יכולים להיות יתרון משמעותי בכל תחום בחיים.