איך לקבל החלטות טובות יותר מבלי להרגיש אשמה על הבחירה?

בשבוע שעבר הבאתי טיפ שקיבלתי מאחד השפים המובילים בארץ שיכפיל את היעילות שלך. השבוע, רציתי לענות על שאלה שעולה די הרבה מקוראי הבלוג וקריטית לחיים שלנו: איך נוכל לקבל החלטות טובות הרבה יותר מבלי להרגיש אשמה על כך שלא בחרנו באפשרות השנייה?

שם, הוא לא יכול לתקן

החברים שלו כבר התחילו לצחוק עליו. אפילו כשחנה את הרכב, היה חייב לחזור אליו אם מצא חניה טובה יותר בהמשך. אם לא פנה בפנייה הנכונה, היה מנסה לתקן ברגע האחרון. אפילו אם זה היה על קו הפרדה רציף. או שזה סיכן את החיים שלו. הוא פשוט לא היה מסוגל לטעות.

הוא לא היה אדם רע. ואולי זה בדיוק שורש העניין. תמיד ניסה להיות הכי טוב. לרצות את כולם. להגיע לכל מקום בזמן. להימנע מטעויות שיחה. רק שיטפחו לו על הכתף ויגידו לו שהוא תותח. בינינו, הוא אהב את זה. למרות שהיה מכחיש אם היו שואלים אותו.

ולמרות כל זאת, זה הציק לו. לא החליק לידו. רק שלא יכול היה לשאת את המחשבה שביצע החלטה לא נכונה. שפספס את ההזדמנות שלו. שאולי יאחר לאיזה שהוא מקום. אז היה מסוגל לסכן את החיים שלו. לפעמים אפילו חיים של אנשים אחרים. ולו רק, שלא יטעה.

אחרי הכל, מי באמת אוהב לטעות? ומי באמת בטוח שההחלטות שלו נכונות? מבחינתו, זה היה הגורל שלו. כל פעם מחדש. כאילו שההרגל שולט בו. והבעיה היא שהוא לא יכול היה עם זה יותר. כי את הבחירות החשובות באמת, הוא לא העז לקבל. שם, הוא לא יכול לתקן.

איך נדע לקבל את ההחלטות החשובות באמת?

במהלך חיי היום יום שלנו אנחנו נדרשים לקבל המון החלטות. חלקן קלילות. כמו לפנות את השולחן אחרי האוכל. או להחליט באיזה חניה להחנות את הרכב. חלקן משמעותיות יותר. כמו להחליף מקום עבודה. או להיכנס למערכת יחסים זוגית. רק שבפועל, אנחנו חייבים לקבל אותן.

רוב האנשים יידחה קבלת החלטה משמעותית שלא חייבת להתקבל עכשיו. לא כי הם לא יעילים. אלא כי הבחירה מלחיצה אותם. וככל שהם חושבים עליה יותר, היא מלחיצה אותם יותר. כי עם הזמן, מצטרפים עוד טיעונים לטובת כל אחד מהצדדים שבבחירה.

הם רוצים לבחור באפשרות אחת. ואז חושבים על השנייה. מה יפסידו אם לא יבחרו בה. ואז רוצים לבחור בשנייה. רק שיש סיבה שבגללה הראשונה על הפרק. וכך עד אין סוף. בבחירות קלות זה מילא. אפשר לצאת לדרך ואז לתקן אם אנחנו רואים שהשתבש.

רק שיש החלטות משמעותיות יותר. בעיקר אלה שקשורות לשינוי משמעותי בחיים. כזה שהוא לא חובה. רק שהוא ישדרג לנו את החיים. ובחירה בנקודה הזו עשויה להיות חשובה מהממוצע. כי כאן, אנחנו מסכנים את המוכר והמוגן לטובת פוטנציאל להצלחה שנושא בתוכו סיכון.

איך נחליט יותר בקלות ולהיות שלמים איתן?

הסיבה המשמעותית לכך שרוב האנשים מתקשה לקבל החלטה היא הפחד מתחושת האשמה. אשמה בגלל שאולי נאכזב אחרים. או שאולי נאכזב את עצמנו. ואפילו שנהרוס משהו שכבר עבד טוב או שנאבד משהו שיש לנו. או כל אשמה אחרת.

על אחת כמה וכמה, אם כבר קיבלנו החלטה או 2. וגילינו שהן לא התממשו כמו שצריך. וכבר אכזבנו מישהו. או את עצמנו. ועכשיו, אנחנו פשוט לא רוצים לחזור על זה. להרגיש שוב אשמים. רק שבחלק גדול מהמקרים, חוסר הבחירה נושא אשמה משל עצמו.

לכן, אם נרצה לקבל החלטות בקלות גדולה יותר ולהיות שלמים איתן, עלינו לבצע 5 פעולות פשוטות:

פעולה 1 כדי לקבל החלטות בקלות: נחליט מה התוצאה שאנחנו רוצים להשיג

אחת הסיבות שאנשים מתקשים להחליט בלב שלם הוא המיקוד שלהם. הם מתמקדים ביתרונות של כל צד. בהשלכות של כל בחירה. כאילו שמדובר בצרכנות נבונה. רק שלא ככה באמת עושים את זה.

כשאדם הוא צרכן נבון, הוא קודם כל חייב להחליט מה הוא רוצה. מה באמת חשוב לו להשיג. ומה לא קריטי. כך, נוכל באמת להחליט כשאנחנו בוחנים את המאפיינים של כל צד.

לדוגמה, נניח שחנינו כרגע. והשאלה היא "האם להשאיר את הרכב ולהעביר אותו לחנייה פנויה שנמצאת מטר וחצי קדימה". אם נבין מראש שמעניין אותנו למצוא חנייה ולהגיע בזמן, יהיה לנו קל להחליט שלא להזיז את הרכב. אין להזזת הרכב משמעות וזה רק יעכב אותנו.

פעולה 2 כדי לקבל החלטות בקלות: נשים בצד את הצורך לבצע את הבחירה "הנכונה"

הדבר שמביא אותנו לדעת אם בחירה הייתה נכונה או לא הוא העתיד. קיבלנו את ההחלטה והתוצאה הייתה כמו שרצינו. רק שלעתים רחוקות אפשר לחזות זאת ב-100%. במילים אחרות, אין בחירה שהיא נכונה מראש.

כאשר אנחנו מכוונים מראש לקבל את הבחירה הנכונה, אנחנו מציבים על עצמנו לחץ בלתי אפשרי. כי אם בחרנו בחירה שלא הניבה את התוצאה, עכשיו יש לזה משמעות. זה אומר משהו עלינו. ולמה אנחנו תמיד… ולמה זה תמיד קורה לנו…

רק שאם נבין שאין באמת בחירה נכונה, נוכל לבחור בצורה הגיונית יותר. נבחן מתוך המידע שיש לנו מי מהבחירות מכוונת אותנו יותר לכיוון התוצאה הרצויה. נבחר. נבצע. ונתמודד עם התוצאות. הרי זה הדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות ויניב לנו תוצאות.

פעולה 3 כדי לקבל החלטות בקלות: נשים לב למידה שבה אנחנו נסחפים רגשית

לא תמיד הרגשות יסחפו אותנו. רק שכשאנחנו נסחפים בתוך רגש מסוים, לא תמיד נקבל החלטות הגיוניות. אלא החלטות שהרגש משבש את הפרשנות שלהן. וזה לא חייב להיות רגש שלילי. זה גם יכול להיות עודף התלהבות.

כאשר אנחנו נסערים רגשית, יותר קל להשפיע על היכולת שלנו לקבל החלטות. אנחנו תופשים את ההחלטות מתוך אותו מצב רוח. ואז הפרשנות שלנו משתבשת. יותר רגשית. פחות הגיונית. ושם… הייתי ממליץ להימנע מקבלת החלטות.

ב-NLP ישנם לא מעט כלים שמאפשרים לנו לשלוט במצב הרוח שלנו בזמן אמת. למרות זאת, ברור לי שלא כל קוראי הבלוג הספיקו ללמוד עדיין איך לעשות את זה. אז אמליץ פה על דרך פשוטה לעשות את זה.

יש מושג ב-NLP שנקרא שבירת תבנית. שבירת תבנית היא יצירת הסחה (שיחתית או פיזית) כדי לקטוע את קו המחשבה הקיים. לשבירת התבנית יש לא מעט שימושים. אחד מהם, הוא התנתקות ממצב רוח קיים. איך עושים את זה? מאוד פשוט:

אם אנחנו מרגישים שאנחנו נסחפים רגשית, נשנה את היציבה שלנו. אם צריך, נקום ונסתובב רגע. נשנה את הדרך שבה אנחנו עומדים או יושבים. נשנה את הנשימה שלנו. נישען אחורנית. ושבירת התבנית תגרום לנו להתנתק קצת רגשית מהתחושה שהרגשנו מקודם.

אז, נוכל לחשוב שוב על הבחירה ונבחר בצורה נקייה יותר מרגשות. כך, הראש שלנו יהיה פחות מעורפל רגשית ויותר ממוקד בתוצאה. והתוצאה, היא בדיוק הדבר שאותו אנחנו נחושים להשיג, לא?

פעולה 4 כדי לקבל החלטות בקלות: לקבל החלטות תוך 3 שניות לכל היותר

כאשר אנחנו לא נסחפים רגשית, עלינו לשאוף לקבל את ההחלטה מהר ככל האפשר. לאחר 3 שניות של מחשבה על ההחלטה, החלק הספקן שלנו בראש יתחיל לפעול. ואז, יתחילו כל הצרות.

הוא זה שגורם לנו להטיל ספק בבחירה. בוחן בכל פעם את האפשרות האחרת. מוצא סיבה שבגללה נשאיר את 2 האפשרויות על השולחן. והכי חמור, הוא זה שמתחיל את רגשות האשם כשאנחנו רק מתחילים לחשוב על הבחירה בצד אחד על פני השני.

לכן, השאיפה שלנו במצב שבו אנחנו לא נסחפים רגשית, הוא לקבל את ההחלטה ולהתחיל לעשות תוך פחות מ-3 שניות. גם ככה, עודף החשיבה לא מוסיף מידע חדש. וגם ככה, ברור לנו מיידית ובאופן לא מודע איזו בחירה הכי מתאימה לתוצאה שהצבנו לעצמנו מראש.

פעולה 5 כדי לקבל החלטות בקלות: לקבל אחריות וללמוד מטעויות במקום להתחרט

זה נכון. כשאנחנו עושים משהו לא יפה לאדם אחר, רצוי להתחרט. רק שהתחרטות היא "החוכמה הקטנה". למה? כי אם אדם מבצע את אותה הבחירה ומתחרט שוב ושוב… זה קצת מפספס את הפואנטה.

לכן, לאחר קבלת ההחלטה, עלינו לקבל אחריות גם על תוצאותיה. בין אם קיבלנו את התוצאה הרצויה ובין אם לא. אחרי שביצענו אותה, עלינו ללמוד מהתוצאות. אם זה הניב תוצאות, מעולה. נעשה את זה שוב. אם לא, נחשוב מה נוכל לעשות אחרת בפעם הבאה. ונעשה זאת.

לסיכום: אין ביטוח מטעויות כי אין דבר כזה "טעויות". יש רק עשייה ובסופה השלכות ותוצאות. אם נקבל תוצאה לא רצויה, נפעל כדי לתקן אותה. רק שאם ננסה מראש להימנע מטעויות, לעולם לא נצא לדרך. ואם לא נצא לדרך, נתקע באותו המקום. וזה קצת מפספס את הפואנטה, לא?

עכשיו מסקרן אותי לשמוע בתגובות: מהן התובנות שעלו לך בעקבות קריאת המאמר?