היי,
בפעם הקודמת הצגתי את 3 חוקי השכנוע שיגרמו לכל אדם לעשות כרצונך. היום, רציתי לשתף עוד סוד מתוך הארסנל האישי שלי המאפשר לי לאלתר הרצאות מעולות מול כל גודל של קהל, כשכל הזמן העומד לרשותי הוא 5 דקות בלבד.
לפני שאנחנו יוצאים לדרך חשוב לי להבהיר דבר אחד – אין אדם שכל הרצאה שלו תצא מעולה. גם למרצה הטוב ביותר בעולם יש הרצאות שהן "ככה ככה". עם זאת, ככל שנתמקצע ביכולתנו להרצות בפני קהל, כך תרד תדירות ההרצאות הפחות טובות.
בקרוב אצלך
לפני עידן המידע, היה מספיק שנהיה מקצועיים ונדע לעשות את מה שצריך. לכן, כשהתחלנו לעבוד היינו נצמדים לאיש מקצוע ותיק יותר בתחומנו ולומדים ממנו תוך כדי ביצוע. אגב, זו המשמעות האמתית של המילה "מנטור". ומהשלב שבו ידענו לייצר תוצאות, יכולנו לצאת לדרך לעבוד לבד.
ככל שהשנים עברו, המידע שפעם היה שמור רק לאנשי המקצוע הוותיקים נחשף לכולם. ולא רק הוא. כל אדם שחושב שיש לו רעיון טוב יותר לעשות דברים מוסיף את שלו לתוך ערימת המידע המצטברת. ומרוב ספרים, מאמרים ובלוגים נהיה לאנשים המתחילים לעבוד בכל תחום כמעט בלגן בראש.
במילים אחרות, דווקא היום כשהמידע נגיש לכולנו דרך מנועי החיפוש, אנשים צריכים מישהו שימקד אותם. שיסדר את המידע. יבודד את העיקר ויפשט אותו. לכן, במקביל לביצוע התפקיד שלנו בצורה הטובה ביותר, אנו נדרשים מדי פעם לעמוד בפני קהל, קטן כגדול ולהעביר מידע.
זה יכול להיות סיכום או ריכוז נתונים למנהלים שלנו. או הדרכה לאנשים חדשים העומדים לבצע תפקיד דומה לזה שלנו. או העברת הנחיות לעובדים שלנו לפני כניסה לפרויקט חדש. או גיוס כספים מול משקיע. או עמידה מול קהל, כמרצים המייצגים את הארגון שלנו, בכנס מקצועי.
לא משנה מי אנחנו ומה אנחנו עושים, כפי הנראה נדרש לעמוד בפני קהל במוקדם או במאוחר. בשלב הזה, חלק מהקוראים כבר בחרדה קיומית. הם לא רצו לשמוע את זה. אבל. יש לי בשורה טובה עבורך. יש שיטה להתאפס על עצמנו ולהעביר כל תוכן בקלות.
מה לעשות מול פחד קהל?
לפני שנצא לדרך, אני מתאר לעצמי שיש כמה אנשים שקוראים פה ועוד לא הספיקו להיפטר מפחד הקהל שלהם. אם גם לך יש פחד קהל, אני רוצה להרגיע אותך – אני לא מתכוון להעביר לך אותו. לא כי הוא לא מציק לך. אלא כי גם למרצים הטובים ביותר יש אותו. הם פשוט יודעים למנף אותו לטובתם.
אם בכל זאת יש לך פחד קהל ובא לך להתמודד אתו בצורה יעילה יותר, אלו 2 טיפים שיעזרו לך:
א. להודות בפחד – רוב האנשים שפוחדים מקהל מנסים להסתיר את העובדה שהם פוחדים. הם מנסים להבין כל הזמן אם כולם רואים שהם פוחדים. וזה רק גורם להם יותר להילחץ. יש שיטה טובה יותר: פשוט להודות שיש לך פחד קהל.
כשאנו מודים בפני הקהל שלנו שיש לנו פחד קהל ובגלל זה הקול שלנו קצת ירעד, הלחץ יורד. זה לא שהפחד נעלם. אלא שעכשיו, כשהסרנו את המחשבה "מה יקרה אם" מהשולחן, נוכל להתרכז בנושא שעליו אנו אמורים לדבר.
ב. להתמקד בעיקר – אם אנו איננו מרצים לפרנסתנו, אף אחד לא יצפה שנתנהג כמו אמני במה ובדרנים. במקום זה, עלינו להבין משהו חשוב יותר. האנשים שיושבים מולנו הגיעו כדי לשמוע מידע שחשוב להם. זה הכל. בשביל זה הם הגיעו.
לכן, עלינו להתמקד בנושאים ובמידע שבהם אנו שולטים, לתת דוגמאות לדברינו ולהיצמד לדברים הידועים לנו. ומה אם מישהו ישאל שאלה שאיננו יודעים את התשובה אליה? נוכל לענות "אין לי מושג, אבל אוכל לחזור אליך עם תשובה אם זה חשוב לך". והם יקבלו את זה. באמת.
איך להכין נאום סוחף תוך 5 דקות ובקלות?
לפני מספר שנים, קרה המקרה והגעתי לכנס שבו הפתיעו אותי והודיעו לי כי אצטרך לעמוד ולדבר בפני קהל. של קצת יותר מ-200 אנשים. דווקא לא על NLP. ולמרות שאני עומד בפני קהל די הרבה בעשור האחרון, גם אני נתקעתי לשנייה ולא ידעתי מה לעשות.
נשמתי אוויר. זו הייתה החלטה מאוד נבונה. גם כי זה מונע חנק פתאומי כשמוסרים לך הודעה כזו. וגם… כי זה הדבר לעשות כדי להירגע. ואז נשפתי. כי גם זה חשוב בנשימה. באותו הרגע, פיתחתי שיטה שעוזרת לי במהלך השנים האחרונות להכין הרצאות במהירות:
1. לקחת 2 ניירות – אפשר להסתפק בניירות 4A פשוטים. אנחנו נצטרך אחד כדי לכתוב דברים ולעשות בהם סדר (נקרא לו טיוטה) והשני יתפקד כנייר עבודה.
2. לחלק את נייר העבודה ל-8 פתקאות – עכשיו ניקח את נייר העבודה ונקפל אותו ל-2. ואז שוב ל-2. ואז שוב ל-2. ואז נפתח אותו ונחתוך לאורך הקווים שנוצרו ל-8 חתיכות שיתפקדו בתוך כרטיסיות שיעזרו לנו להישאר ממוקדים בנושא שלנו.
3. ליצור הקדמה נדרשת – עכשיו נחזור לנייר הטיוטה ונכתוב בו את ההקדמה. כאן נודה לקהל על שהגיע ולמארגנים על ארגון האירוע. נודה להם שוב בסוף ההרצאה. זה לא קריטי, אבל מזכה בנקודות זכות ומאפשר לנו לייצב את רמת ההתרגשות שלנו בתחילת הנאום.
4. להחליט על המסר המרכזי בנאום – לא מספיק לזרוק מידע בהרצאה. צריך להעביר איזה שהוא מסר. הוא יכול להיות "וזה למה חשוב לקחת מאמן אישי". הוא יכול להיות "צרו אתי קשר עכשיו". או כל דבר אחר שחשוב לנו להביע בקשר לנושא ההרצאה.
ברגע שניסחנו אותו, נכתוב אותו בסוף עמוד הטיוטה. עכשיו יש לנו הקדמה וסוף.
5. ליצור רצף הגיוני – זה השלב הכיפי. עכשיו כשאנחנו יודעים לאן אנו רוצים להגיע בסוף ההרצאה, עלינו ליצור רצף הגיוני שיוביל את השומע להבין את הנושא ולקבל את הנקודה שלנו. כדי לעשות זאת נצמד לענות על השאלות הבאות ולשמור על רצף התשובות:
א. על מה אנו עומדים לדבר? – כאן נגדיר ממש בקצרה על מה נדבר ואם אפשר, נוסיף גם את הערך שיצא למקשיבים. כדי לנסח ערך כזה כמו שצריך, עלינו לשאול את עצמנו "מה היתרון הגדול ביותר שיצא להם מהקשבה ויישום של דברינו?".
לדוגמה "בהרצאה זו אני עומד להסביר לכם מדוע חשוב להפסיק לאכול חסה ומה כן חשוב לכם לעשות במידה וברצונכם באמת להתחיל לרדת במשקל". למרות שנושא ההרצאה הזו עשוי להיות לא נכון, נשתמש בו כדוגמה להמחשת התהליך.
ב. למה חשוב לקהל לדעת את זה או לעשות את זה? – כאן ניתן רקע שמסביר וממחיש את הסיבה לכך שהמידע חשוב להם או שחשוב להם לעשות את הדבר. זה יכול לבוא בצורה של סיפור (אישי או לא), בצורה של בדיחה או בצורה של הסבר הגיוני.
להמשך הדוגמה: "במשך שנים רבות, אנשים האמינו כי אכילת חסה, עוזרת לשמור על תחושת השובע ובמקביל מספקת את הערך התזונתי הנדרש כדי ליהנות מתחושה רעננה ואנרגטית במהלך כל היום. עם זאת, רבים גילו כי בדומה לאכילת כל סוג אחר של עשב, חסה פשוט אינה משביעה.".
ג. על מה בדיוק מדובר? – זה השלב הראשון שבו אנו מסבירים על מה מדובר. בשלב זה, אנו מסתפקים בהסבר כללי על הנושא כך שיבינו על מה מדובר לפני שניכנס להסברים קצת יותר מפורטים.
נמשיך את הדוגמה: "לכן, אנו בחברת לעגלרש פיתחנו את תוסף השקרלודופילוס המאפשר לאכול בדיוק את הדברים שאכלת לפני כן וליהנות מתחושת שובע לאורך רוב שעות היום. אין צורך לציין כי מוצר זה נבדק במעבדות ששיחדנו והוכיחו כי הוא אינו מזיק לגוף כלל!".
ד. איך עושים את זה ואיזה תוצאות זה ייתן? – בשלב זה, נסביר בצורה יותר מפורטת איך עושים את הדבר שעליו אנו מדברים ונוכיח את דברינו. לשם כך, נשתמש בדוגמאות, המחשות, מחקרים, צילומי מסך, גרפים או כל דרך אחרת המסבירה כיצד עושים את הדבר שעליו אנו מדברים.
אם נמחיש את דוגמת השקרלודופילוס, כאן נציג סרטונים המראים אנשים המשתמשים בתוסף ומדגימים עד כמה קל לצרוך אותו. ואת תוצאות השימוש בו. תוך הצגת תמונות "לפני ואחרי". ואז כמה גרפים כדי להוכיח שהמשקל יורד בצורה נכונה יותר לאורך זמן.
את כל אלה נרכז על דף הטיוטה שלנו באזור שבין ההקדמה לנקודה הסופית. בעיקרון, זאת ההרצאה שלנו. עם זאת (ולמרבה מזלנו), לא נצטרך באמת לזכור את הכל בעל פה או להקריא הכל מהדף.
6. להוציא 6 נקודות חשובות מכל ההסבר שכרגע יצרנו – מכל ההסבר שיצרנו, עלינו להוציא 6 נקודות עיקריות (כמשפטים בודדים) המובילות למסקנה הסופית. כל אחת מהן תהווה עוגן שיעזור לנו לזכור היכן אנו ברצף ועל מה עלינו לדבר. כך לא נצטרך לשנן את כל ההרצאה או להקריא מהדף.
7. להעלות את הכל על הפתקאות – בפתקה 1 נכתוב את ההקדמה, בפתקה 2 נתחיל את הנקודה החשובה הראשונה וכך הלאה עד לפתקה 8 שבה יהיה המסר המרכזי. מעכשיו, נעלה על הבמה ונציץ מדי פעם בפתקאות. כל אחת שנסיים, נניח בצד וכך נשמור על עצמנו ממוקדים במהלך כל ההרצאה.
בונוס 1 – אם רצת מהר מדי והספקת להעביר את כל החומר שרצית, עכשיו זה הזמן לשאול את הקהל אם יש לו שאלות. זה החלק הכיפי של ההרצאה שבו אנו יכולים לתרום מניסיוננו כדי לעזור לאנשים עם שאלות העולות להם ביחס לנושא.
בונוס 2 – אם צריך גם להכין מצגת, אפשר פשוט להעביר את הנקודות העיקריות וללוות כל אחת מהן בתמונה תומכת.
זהו להיום. עכשיו אשמח לשמוע מה דעתך על המאמר?
המשך יום מעולה,
ליאור