היי,
בשבוע שעבר הכרנו 6 שיטות שיקפיצו את המוטיבציה שלך. השבוע, רציתי לגלות לך את השיטה שעומדת מאחורי כל שיטה שקיימת היום להשפיע, לשכנע וליצור שינוי באנשים. השיטה הזו, היא גם זו שהופכת את האדם הכריזמטי למנהיג שאחריו אנשים הולכים מרצונם החופשי.
ולפני זה רציתי להתוודות על משהו אישי שאני שומר בבטן כבר הרבה מאוד זמן על התחום שבו אני עוסק.
למה אני זועם על תחום ה-NLP?
במשך 10 השנים האחרונות, NLP הוא המרכז של כל דבר שאני עושה. ויש לכך סיבה טובה. בזכות ה-NLP שיפרתי את הזיכרון שלי, את היכולת שלי לקרוא במהירות, את היכולת שלי לעמוד מול קהל ולתקשר עם אנשים בצורה יעילה.
וזה מבלי לדבר על פירוק הפחד המטורף והמשתק שהיה לי מכלבים. זה שמנע ממני במשך שנים ללכת למקומות כי אולי יש שם כלב. זה שגרם לי לקפוא במקום מכל פודל שעובר לידי ופגע ביכולת שלי להתנהל ליד אנשים, רק כי היה לי נדמה שאני שומע כלב.
אז למה אני זועם על תחום ה-NLP? מאוד פשוט. הרבה מאוד מקומות שמלמדים NLP (בכל העולם), מלמדים את הגרסה המצונזרת שלו. את הגרסה שמפחדת ממניפולציות. הגרסה שמפחדת להודות כי היא מסוגלת ליצור שינוי גם מחוץ לחדר האימון או הטיפול.
החלום שלי הוא להביא את ה-NLP לכל בית בישראל. ולא רק כי אני רוצה להרוויח מזה. אני רוצה שכולם יקבלו את מה שאני קיבלתי מהתחום. שיצליחו יותר. שיתפרנסו בכבוד. שירגישו את התחושה המדהימה כאשר הם מגלים שזה לא "ככה זה". שידעו שהם יכולים יותר. גם אם חינכו אותם אחרת.
החלום שלי הוא להביא את ה-NLP לכל בית בישראל. ואני לא מדבר על הגרסה הרכה, הטיפוליסטית, הרוחניקית והמצונזרת של ה-NLP. אני מדבר על NLP נקי ויעיל. אני מדבר על הגרסה שיכולה לעזור לאנשים להתגבר על המכשולים שיש להם בחיים.
זו גם הסיבה לכך שכל כך הרבה כלים יישומיים מחולקים פה בבלוג (וברשת החברתית כמובן) ללא כל תשלום. זו גם הסיבה שאני רוצה לחלוק איתך את השיטה שאני מיד אפרט. אולי אחת החזקות ביותר שקיימות בעולם. זו שהייתה שמורה עד עכשיו רק לתלמידים שלנו.
מה גורם למנהיג להשפיע על אחרים?
לא יודע אם שאלת את עצמך פעם מה גורם לקבוצת אנשים לקום אחרי מישהו שאומר "טוב יאללה בואו נזוז". אני גם לא יודע אם שאלת את עצמך מה גורם לקבוצת אנשים אחרת להתעלם ממישהו אחר שאומר "טוב יאללה בואו נזוז". אותי זה תמיד סיקרן.
תמיד סיקרן אותי לגלות מה גורם לקבוצה של אנשים ללכת אחרי מישהו. וזה לא מקרי שהם הולכים אחריו. יש בו משהו אחר. משהו כריזמטי שהוא משדר. משהו מנהיגותי. ורוב האנשים פשוט מניחים כי הם משתפים איתו פעולה רק כי "כזה הוא".
העניין הוא, שלא מספיק לשים לב לדרך שבה אדם כריזמטי מדבר או את שפת הגוף שלו כדי להבין איך הוא מצליח להוביל אחריו אנשים. יש שם 2 רכיבים נוספים שנסתרים מרוב האנשים. שני רכיבים שנמצאים במהות של אדם שבאופיו הוא מנהיג.
ולא, אני לא מדבר על שימוש בכוח כדי לגרום למישהו לעשות משהו. לא מילולי ולא בלתי מילולי. ולא, אני גם לא מדבר על התבלטות דומיננטית תוך משיכת כל תשומת הלב אליך. למרות שהרבה מתבלבלים בין אדם דומיננטי ומוחצן למנהיג.
מנהיג יכול להיות גם אחד האנשים השקטים בחבורה. וזה טוב. בעיקר כי רוב האנשים לא מעוניינים להפוך לאלימים או להיות מרכז העניינים כל הזמן. וזה טוב. בעיקר כי זה אומר שכל אדם יכול להיות מנהיג, אם רק ישלב את 2 הרכיבים הללו בהתנהגות שלו.
2 הרכיבים החסרים
לפני שנה (מינוס יום) פרסמתי מאמר על לחיצת יד (כיצד ללחוץ נכון את כף היד כדי שיסמכו עליך יותר) ובו נגעתי בנושא של יציאה מאזור הנוחות שלנו. אם פספסת את המאמר, אזור הנוחות שלנו הוא זה שבו אנחנו מרגישים מוגנים.
במאמר ההוא הסברתי בקצרה כי עצם הושטת היד קדימה ובצורה בטוחה תגרום לאדם ללחוץ את ידנו ולהרגיש הרבה יותר בטוח איתנו. הסיבה היא פשוטה: אם אני "מסכן" את עצמי בהושטת היד מחוץ למרחב האישי שלי, כנראה שזה בטוח גם עבור האדם שמולי.
בתוך הסבר זה נמצאים 2 הרכיבים החסרים לנו כדי להוביל כל אדם:
1. כוונה – הכוח החזק ביותר בעולם הוא הכוונה. כאשר אנחנו פוגשים אדם נחוש שמכוון לעשות משהו, יש לנו 2 אפשרויות: לסור מדרכו או להצטרף אליו. הכוונה הממוקדת ממגנטת אנשים. היא גורמת להם להאמין באדם. ולו רק כי הם יודעים שהוא מתכוון לזה.
יש עיקרון בעולם ה-NLP שעוזר לנו להבין איך ליצור אצלנו את הכוונה הממוקדת שגורמת לאחרים לבצע – כל דבר שנרצה שאדם יעשה, נעשה קודם בעצמנו. לא מספיק שרק נגיד לו לעשות. לא מספיק שנעשה זאת בטון דומיננטי. אחרת כל אדם שצועק, היה גורם לאחרים לעשות.
אנחנו נרצה לסמן לאדם שמולנו כי זה בסדר ואנחנו באמת מתכוונים שיעשה את זה. אנחנו יכולים לעשות זאת במחווה כמו פתיחת דלת לפני אדם כדי שיעבור או התקדמות עם הכיסא שלנו במעט, בזמן שאנחנו מבקשים שיתקרב. ולמרבה הפלא, זה עובד.
דוגמאות נוספות להדגמת כוונה יכולות להיות: סימון עם יד פתוחה (כמו שלט עצור) מול אדם כדי שיעצור את דבריו או הליכתו; הרמת יד והנעה שלה קדימה לאחר התנהגות טובה או הצלחה משותפת כדי שהאדם השני ייתן לנו "כיף" (High five).
2. כיוון – הרכיב השני והבלתי נפרד מהכוונה הוא כיוון המוטיבציה. כל אחד מאיתנו מניע את עצמו לאחד מ-2 כיוונים: חלקנו מונעים להתרחק מתוצאות שליליות וחלקנו מונעים להתקרב אל תוצאות שאנחנו מעוניינים להשיג. ו-2 הכיוונים האלה טובים באותה מידה. באמת.
רכיב הכיוון נדרש כדי שרכיב הכוונה יעבוד כמו שצריך. גם אם כוונת המנהיג תהיה עצומה אם לא נדע מה לעשות בקשר אליה, לא נדע איך לשתף איתו פעולה. וה"איך לשתף איתו פעולה" הזה הוא דרך התרחקות מתוצאה שלילית או התקרבות אל תוצאה חיובית.
אפשר לחשוב על זה כמו על קרן לייזר ממוקדת שצריכה לחתוך מתכת. לא מספיק שיש לנו קרן לייזר. אם לא נפנה לכיוון המתכת, היא פשוט לא תחתוך אותו. עצם היכולת לכוון את הכוונה ולמקד אותה, מאפשר לנו להפוך את יכולתנו להשפיע ליעילה כמו קרן לייזר מכוונת היטב.
לחיצת כף יד, למשל, מניעה אדם לקרב את ידו לזו שלנו. יש לכך סיבה: היד אינה מושטת קדימה סתם. היא מושטת קדימה פתוחה. יוצרת מקום שבו יד יכולה להתאים. מוחו של האדם שמולנו קולט את זה. הוא מבין ישר כי ליד שמושטת קדימה, צריך להושיט יד כדי להשלים את החסר.
פתיחת הדלת וסימון ג'נטלמני לאדם השני לעבור פועלת כי יצרנו מסלול ברור עבורו לעבור: הדלת הפתוחה, סימון המסלול והעצירה שלנו מלעבור בעצמנו מסמנים לו כי עכשיו הזמן להתקדם ולהשלים את השלב היחיד שחסר במשוואה – מעבר בדלת.
שתי הדוגמאות הללו הדגימו איך להניע אדם להתמקד במחווה שלנו ולבצע משהו לקראתה. כדי לגרום לאדם לבצע דבר מה שאינו לכיווננו נוכל להצביע למשל ולהסתכל לאותו הכיוון. המודע שלנו, כחלק מתפקידו, מחפש תמיד ממה להגן עלינו.
לכן, כשאדם מפנה את מבטו בצורה פתאומית ומצביע לשם (גם אם לא אמר דבר), אנחנו נסתכל לראות מה קרה שם. עם זאת, באותה צורה, אדם שמפהק יגרום לרוב מי שצופה בו לפהק אחריו. המוח מזהה סכנה (החמצן אוזל) ומתחיל לפעול (פותח את הפה ושואב אוויר).
השילוב בין 2 הרכיבים הללו יוצר את הרכיב החסר בכריזמה שלנו וביכולתנו להניע אנשים לעשות ולהשפיע על חייהם. עם זאת, חשוב לדעת דבר אחד: הובלה היא תהליך מדורג. לא מספיק לגרום לאדם לעבור בדלת כדי להביא אותו לשלם לך.
ככל שנרגיל יותר את האדם שמולנו לשתף איתנו פעולה יותר, כך הוא ייטה לשתף איתנו פעולה בדברים רציניים או משמעותיים יותר בהמשך. וככל שנעשה זאת בצורה שאינה מושכת תשומת לב יותר, כך השפעת ההובלה תגדל.
מכיוון שכבר הארכנו בדבר, נעצור פה לבינתיים. ועכשיו מסקרן אותי לשמוע: מה התובנות שעלו לך מתוך קריאת המאמר?
שיהיה לך שבוע מעולה,
ליאור
7 תגובות
מאמר חזק כרגיל.
אגב ליאור במדריך שכתבתי ״המדריך למוטיבציה אין סופית״ אני משלב את שני הכיוונים האלה (אל החיובי והלאה מן השלילי) יחד עם עוד כמה עקרונות חזקים – מזמין אותך לקרוא ולהתרשם 🙂
נ.ב. אני עדיין כועס עלייך שאתה לא נותן לי שום דרך ללמוד את הקורס של השפה האריקסוניאנית למתקדמים 😉
היי גל,
אשמח לקרוא 🙂
היי ליאור..
מאמר מעולה כמו על השאר! (:
לגבי הכיוון, אתה יכול לתת עוד דוגמה איך אני משלב אותו עם הכוונה?
טנקס
היי שגיא,
דוגמה נוספת:
נניח שאתה יושב מול מישהו ורוצה שהוא יתקרב אליך. אתה מבקש שיתקרב ובו זמנית נע עם הכיסא קדימה. אז, אתה ועוצר לחכות שהוא יעשה את אותו הדבר. ברוב המקרים זה קורה באופן מיידי.
יום מעולה,
ליאור
אני לא באוח אם התכוונת ל"כיוון" או "הכוונה".
התכוונתי ל"כיוון".
יום מעולה,
ליאור