היי,
בשבוע שעבר הצגתי 15 טיפים מהירים שיעזרו לך להירדם בקלות. היום, אני רוצה לגעת בנושא השכנוע מהצד השני שלו. אם עד עכשיו דיברנו על דרכים שבהן אפשר לשכנע אחרים, היום נדבר על דרכי התגוננות ממניפולציות דמגוגיות שמנסים להפעיל עלינו במהלך שיחה.
על NLP ומניפולציות שליליות במיוחד
הרבה מאוד כבר נכתב על NLP כשיטת תקשורת בין אישית. היא עוזרת לנו לקרוא שפת גוף ולהבין אנשים בצורה מדויקת יותר. היא מאפשרת לנו ליצור תקשורת נקייה יותר. היא מאפשרת לנו להביא אנשים לבחור בחירות טובות יותר בחיים.
וכל זה אם נשים בצד לרגע את כל התבניות שמיועדות לפרק פוביות ואמונות מגבילות, לחזק ביטחון עצמי ומשאבים פנימיים נוספים (כמו מוטיבציה) ולשפר את היכולת להגיב בצורה נכונה לאירועים סביבנו.
עם זאת, ישנם טיפוסים חלקלקים שינצלו כל שיטת תקשורת יעילה (כולל NLP וטכניקות השפעה נוספות) בצורה שהיא מעט… פחות אתית. אנשים שרוצים "לדחוף" לנו את דעתם ו"לשתול" לנו בראש מחשבות ש"יגרמו" לנו לעשות דברים נגד רצוננו.
אנשים אלה מפספסים דבר חשוב אחד. אי אפשר לגרום לאדם לעשות משהו בניגוד לרצונו. וזה נכון, לפעמים זה עשוי להיראות כאילו שהם הצליחו נקודתית לגרום לנו לעשות משהו. עם זאת, השפעתו של השכנוע האלים היא תמיד נקודתית.
אז כן, הם לפעמים מצליחים לשכנע אותנו לעשות משהו מתוך להט הרגע. העניין הוא שמאותו הרגע שהפגישה איתם נגמרת, ההשפעה שלהם עלינו אוזלת מכיוון שאינה עמוקה מספיק. אז, רובנו בדרך כלל מתחילים להבין שזו בחירה שלא באמת היינו בוחרים ומחזירים את המוצר.
NLP כדרך להגנה עצמית מילולית
אחת השאלות ששואלים אותי הכי הרבה היא "אם NLP הוא כל כך עוצמתי, אתה לא מפחד שהוא ייפול בידיים הלא נכונות?". ולמרות שהמילה "מפחד" היא חזקה פה, הנושא אכן מטריד אותי. זו גם הסיבה שאנחנו מקפידים לבצע סינון של האנשים שלומדים אצלנו.
מצד שני, ואת זה תמיד חשוב לי להדגיש – דווקא ה"ידיים הלא נכונות" מוצאות את הדרך שלהן אל התכנים האלה לפני כל שאר האוכלוסייה. בדיוק בגלל זה אני מרגיש בנוח ללמד NLP לקהל הרחב. הגיע הזמן שהחומר הזה יגיע לידיים הנכונות.
הרי אם נדע קודם כל נבין איך לתקשר יותר טוב, להצליח יותר בחיים ולהיפטר מהרגלים שליליים ופחדים. מעבר לכך, נדע גם איך אנשים שליליים מנסים להשפיע עלינו, איך להתמודד איתם ואיך להתחסן מול ניסיונות השפעה אלה.
איך לנטרל את שיטות השכנוע המניפולטיבי הנפוצות ביותר?
מכיוון שברור לי שלא כל קוראי הבלוג עברו הכשרה ב-NLP, אני רוצה להציג במאמר זה את 7 הטכניקות הנפוצות ביותר בשימושם של המניפולטורים, להסביר אותן ולהראות איך מתמודדים איתן באמצעות שאלות NLP קצרות:
1. להניח נכונות על פי הרוב או הפופולרי – ישנה הנחה בסיסית שטוענת כי "הרוב בדרך כלל לא טועה" וכי "אם משהו קיים הרבה שנים אז הוא בטוח אמיתי". למעשה, אין שום קשר בין שנות קיום של משהו או כמות המאמינים בו לקיומו.
דוגמה לשימוש: "כולם מסכימים שאין טעם לקנות טלפון סלולארי שהוא לא סמארטפון". על פניו, זה נשמע כמו טיעון לגיטימי. עם זאת, אין הוכחה שכולם חושבים שהטיעון נכון. למעשה, הסמארטפונים הם הכל חוץ מטלפון טוב (בטרייה נגמרת מהר, שבירים, ללא לחצני חיוג נוחים וכו').
איך מנטרלים: 3 שלבים: הראשון, לשאול אותם איך הגיעו למסקנה שזה בטוח נכון. השני, לשאול אותם אם היה מקרה שבו אנשים האמינו במשהו ואז גילו שזה לא נכון. השלישי, לשאול אותם אילו אפשרויות נוספות קיימות. הרצף הזה חושף את המידע המוסתר ומאפשר לנו יותר בחירה.
2. לדרוש שנוכיח שהם טועים – כאשר אדם טוען טענה הוא כנראה מבסס אותה על משהו. אם הוא לא מסוגל להוכיח את דבריו, הוא בדרך כלל ינסה לדרוש מאתנו להוכיח שהוא טועה. יש לזה סיבה טובה: הרבה יותר קשה להוכיח שמשהו לא נכון מאשר שמשהו נכון.
דוגמה לשימוש: "יאיר לפיד הוא שר האוצר הטוב ביותר שהיה למדינה ואם לא, תמצא לי אחד שהיה טוב יותר". במקום להסביר למה הוא חושב שיאיר לפיד הוא שר אוצר טוב, הוא שולח אותנו למצוא מישהו אחר כדי להסיט את נושא השיחה.
איך מנטרלים: פשוט מחזירים את האדם לטיעון שלו על ידי השאלה "על אילו הוכחות אתה מבסס את דבריך?". אם הטיעון שלו מבוסס על משהו, בוודאי שהוא יכול להסביר איך הוא הגיע אליו מבלי לנסות להסיט את השיחה ולברוח מהתמודדות.
3. להכליל התנהגות של חלק מהקבוצה על הכלל – אנשים אוהבים להשתמש בהכללות. כאשר הם רוצים לפסול קבוצת אנשים או לתת להם לגיטימציה, הם מוצאים את החלק בקבוצה שעושה את הדבר הרצוי ומניח כי כל השאר מגיבים באותה הצורה.
דוגמה לשימוש: "כל אנשי האקדמיה יודעים רק את מה שהם קוראים בספרים ולא מבינים מה קורה במציאות". למרות שלפעמים זה נכון, יש באקדמיה גם אנשים שמגיעים מתוך שנים של יישום בשטח. הבחירה למקד דווקא באלה שלא פוסלת את כולם.
איך מנטרלים: ישנן 2 אפשרויות. בראשונה, נשאל אותו אם היה מקרה שבו זה לא היה נכון ובכך נציג כי הכלל לא תופס כלפי כל הקבוצה. בשנייה, נחזור על המשפט כשאלה ובטון מטיל ספק. לדוגמה, "כל אנשי האקדמיה יודעים רק את מה שהם קוראים בספרים ולא מבינים מה קורה במציאות?".
4. להתייחס לרצף כסיבה – במציאות יש קשר בין תופעות. בחלק מהמקרים משהו גורם למשהו. בחלק מהמקרים הם פשוט מופיעים ברצף. המניפולטורים אוהבים לקחת 2 דברים שקרו ברצף ולהשתמש בהם כאילו היו הסיבה לכך שזה התרחש.
דוגמה לשימוש: "אנשים שקיבלו ציונים גבוהים בפסיכומטרי מצליחים יותר בלימודים וזו ההוכחה שלמידה במקום הנכון לפסיכומטרי תביא להצלחה בלימודים". יכול להיות שמצטייני הפסיכומטרי יצליחו באקדמיה. עם זאת, זה בהחלט לא מעיד על כך שהפסיכומטרי משפר את רמת המשכל.
איך מנטרלים: גם פה יש 2 אפשרויות. בראשונה, נשאל אם היה מקרה שבו זה לא התקיים (האם היו אנשים שהצליחו בלימודים מבלי להצטיין בפסיכומטרי). בשנייה, נשאל מה הקשר בין 2 חלקי המשפט (מה הקשר בין ציון הפסיכומטרי להצלחה בלימודים).
5. לתקוף את האופי במקום להגיב לנאמר – במקום להגיב לדבר שאמרנו, המניפולטור שמולנו מנסה לערער את הטיעון תוך תקיפת האופי שלנו. בכך, הוא מנסה לפגוע באמינותנו ובלגיטימציה שיש לנו לטעון כזה טיעון.
דוגמה לשימוש: "אין לך עדיין ילדים ובגלל את לא באמת מבינה. כשיהיו לך ילדים תדברי אחרת". למעשה, לכל אחד מאתנו יש דעה והוא רשאי להחזיק אותה. ואפילו יותר מזה, מותר לנו להביע דעה גם אם לא עברנו את מה שהאדם השני עבר.
איך מנטרלים: הדרך הכי יעילה לנטרל את ההתקפה האישית היא להתנהג כאילו קיבלנו את הטיעון, להפוך אותו לבדיחה ואז להציג כי הם לא באמת הוכיחו את טענתם. בדוגמה שלמעלה זה עשוי להישמע כך:
"כן, אין לי עדיין ילדים. אבל אני מבטיחה שכשיהיו לי אני אקרא ללפחות אחד מהם על שמך. עכשיו אשמח שתסבירי לי למה לדעתך להוציא ילדים בני חודשיים החוצה לקניון זה בסדר?".
6. להציג את חוסר הידיעה כהוכחה לקיום – יש דברים שאנחנו יודעים עובדתית ויש דברים שאנחנו לא יודעים. המניפולטורים יודעים זאת ומנסים להציג מצג שווא שבו עצם כך שיש משהו שאינו ידוע, הוא בטוח נכון.
דוגמה לשימוש: "מחקרים גילו שאנשים לא משתמשים בכל פעילות המוח שלהם וזו רק הוכחה לכך שיש לנו כוחות שאנחנו לא מודעים להם שרק מחכים שנפעיל אותם". למעשה, אנחנו לא משתמשים בכל פעילות המוח שלנו בו זמנית. זה לא אומר שאנחנו יכולים לעוף.
איך מנטרלים: הדרך היעילה ביותר לנטרל היא להציף את חוסר הידיעה ולבקש הוכחה לדבריהם. בדוגמה הנוכחית נוכל לבקש מחקר או הוכחה לכוחות שיש לבני אדם כוחות שנובעים משימוש בחלקים של המוח שהרוב לא משתמש בהם. מיותר לציין שאין.
7. לתקוף מסקנה שלא נאמרה – כאשר אין למניפולטור טיעון טוב נגד מה שאמרנו, הוא יסיק מתוך דברינו מסקנה שאותה הוא כן יכול לסתור ויטען נגדה.
דוגמה לשימוש: "אתה אומר שאתה לא מעוניין לשמוע על ביטוח אצלנו. איך זה שלא אכפת לך מהילדים שלך?". מיותר לציין כי עצם כך שאנחנו מסרבים לשמוע על ביטוח אצל מישהו לא מעיד ולו במילימטר על הדאגה שלנו לילדינו.
איך מנטרלים: שואלים את האדם השני איך הוא הגיע למסקנה הזו ומבקשים שלא יכניס לנו מילים לפה. אפשר גם להשתמש בסעיף 5 עליהם. אחרי הכל, צריך להיות אדם חסר רגשות כדי להשתמש בילדים שלנו כמניפולציה לגרום לנו לשמוע הצעה לביטוח.
זהו להיום. עכשיו, מסקרן אותי לשמוע מה דעתך על המאמר?
שבוע מעולה והמשך חג שמח,
ליאור