בשבוע שעבר, הסברתי איך יזמים ובעלים עסק יכולים להתגבר על ספק עצמי כדי להצליח הרבה יותר. היום, נענה על שאלה בנושא התמודדות עם שינוי ששאל דן: אני מנהל עסק קטן וכל הזמן יש עליי לחץ. איך אני יכול להתמודד עם הלחץ הרבה יותר טוב.
שינוי בעולם העסקים
אני לא צריך לספר לך את זה. בתקופה הנוכחית, הדבר היחיד שקבוע במציאות העסקית הוא השינוי. הכל זז סביבנו. כל הזמן. ואנחנו, רק רוצים רגע של מנוחה. לייצב את העסק. להגיע למצב שבו הדברים היו קודם. רק שלפי הרגע, אין עצירה. וצריך להתמודד כדי להתפרנס.
על הדף, מה יש לנו להתלונן. אנחנו בחרנו בסגנון החיים הזה. יכולנו להיות שכירים. רק שהעובדה היא שלא. זה לא מתאים לאופי שלנו או לתחום העיסוק שלנו. וזה טוב. השאלה היא איך מתמודדים עם כל השינוי הזה. במיוחד אם העסק קטן והכל על הכתפיים שלנו.
התשובה על הדף היא פיתוח גמישות מחשבתית. רק שלמרות שמשתמשים בביטוי הזה לא מעט. לא לגמרי ברור על מה מדובר. הרי אם זה כזה פשוט, למה לא כולם עושים את זה? ואיך בכלל עושים את זה?
מה זו גמישות מחשבתית?
נתחיל מההתחלה: גמישות מחשבתית היא היכולת להתאים את עצמנו במהירות למצבים ואירועים. ולא רק מחשבתית. אלא גם התנהגותית. וזה, דורש מאתנו לקבל את השינוי במקום להתנגד לו. ולמה שבכלל נתנגד לשינוי?
המוח שלנו שואף לנהל אותנו בצורה יעילה. איפה שהוא יכול לחסוך משאבים הוא חוסך. ובחשיבה שלנו, אותו הדבר. כל דבר שאפשר לעשות באוטומט עדיף שייעשה באוטומט. זו הסיבה שבגללה כל עוד דברים לא משתבשים, אנחנו ממשיכים להתנהג באותה הצורה.
שינוי דורש מאתנו לבצע משהו אחר מהאוטומט בצורה מודעת. במילים אחרות, שינוי הוא מאמץ כפול. והמוח… מעדיף את ההרגל האוטומטי. דורש פחות מאמץ. רק שכשהשינוי נכפה עלינו, אין לנו ברירה אחרת. בדיוק כמו בתקופה הנוכחית.
איך זה בא לידי ביטוי בתקופות של שינוי גדול?
בפרקטיקה, גמישות מחשבתית באה לידי ביטוי בכמה דברים. למשל, בזמן סגרי הקורונה, המון עסקים היו צריכים לעבור למודלים של עבודה מרחוק בן לילה. עסקים שהיו גמישים יותר ביצעו את המעבר הזה בקלות גדולה יותר. כמה שינויים טכנולוגיים ועוברים ל"מצב בית".
או למשל, עסק ייעוץ קטן שמאוד מסתמך על פגישות פנים מול פנים לפגישות ומכירות. איש מקצוע גמיש מחשבתית היה יכול לזהות שהצורך בייעוץ רק גדל באותה התקופה. כולם היו מבולבלים. ודווקא שם, התחילו לאמץ הרבה יותר פגישות בזום כדי לספק את הייעוץ.
עכשיו, ברור לי שלא כל עסק יכול היה לעשות את המעברים לזום או למצב בית. בוודאי אם לבעל הבית יש פחד קהל. רק שאלו שנוהלו על ידי אנשים שהגמישות המחשבתית שלהם הייתה מפותחת, התאוששו ומצאו פתרונות מהר יותר.
באותה המידה אגב, גמישות מחשבתית מייצרת פתיחות לטכנולוגיות חדשות. עסקים שיודעים איך לשלב את הבינה המלאכותית כרגע למשל, מצליחים לייצר פתרונות ותכנים מהר יותר מבעבר. ובכך, הם מציבים את עצמם בחזית התחום שלהם.
מה צריך לעשות כדי לפתח גמישות מחשבתית?
פיתוח הגמישות המחשבתית לא רק קשורה להישרדות. היא גם קשורה ליכולת לזהות הזדמנויות שמגיעות עם השינוי. בעלי עסק גמישים בדרך כלל הם הראשונים לאמץ טרנדים, טכנולוגיות ולזהות שינויים בהרגלי הצריכה של הלקוחות. וזה, יוצר יתרון תחרותי ענק.
וזה, מוביל אותנו לשאלת השאלות: איך מפתחים את הגמישות המחשבתית? או, בשביל זה המאמר הזה. אלו כמה אסטרטגיות פרקטיות לעשות את זה:
הכנה לשינוי 1: פיתוח הסקרנות
גמישות מחשבתית דורשת מאיתנו את המוכנות לבחון רעיונות חדשים. וזה יותר קל ממה שנדמה. פשוט צריך להניח שאנחנו לא תמיד צודקים. אולי יש משהו שאנחנו עוד לא יודעים. אולי יש משהו חדש שעוד לא היכרנו. ויכול להיות שרק צריך להקשיב כדי לגלות את זה.
זה לא אומר שאנחנו תמיד לא צודקים. היכולת לדבוק בעמדה היא אחלה. והיא כלי שכנועי עצום. רק שעדיף גם לפתוח את המוח לדברים חדשים. אולי נגלה עוד דרך לעשות משהו. ו-2 דרכים זה תמיד יותר יעיל מאחת. שלא לדבר על ללמוד דברים שמרחיבים את העולם הפנימי שלנו.
לדוגמה, אם אנחנו מתכנתים, קורס בעיצוב או בשיווק עשויים להיות מרתקים. ולא בהכרח כדי לשנות את תחום העיסוק. להיפך. מתכנת שיבין מעצבים טוב יותר, ידע לתקשר איתם טוב יותר. אם יבין שיווק יותר לעומק, הוא עשוי להבין איך לבנות מראש דברים שיימכרו יותר בקלות.
הכנה לשינוי 2: מעבר לתהליכי עבודה גמישים
בהמון ארגונים, יש את המנהג הנוראי לקיים ישיבות על כל דבר. על פניו, נראה מאוד עסקי וחשוב. מעשית, בהרבה מקרים זה בזבוז זמן. ישיבות עושים כשצריך וגם אז – רק על בסיס מי שחשוב שיהיו בה. ולא רק זה, המעבר לתהליכים עבודה גמישים דורש להתחיל מצמצום.
מה שלא צריך, לא עושים. מנקים מכל תהליך עבודה שלבים מיותרים. מוציאים מקבלת ההחלטות את אלו שלא תורמים לו. מאמצים טכנולוגיה שמאפשרת תקשורת ועדכון הדדי. שומרים על הכל צר וענייני. וזה, מאפשר למי שצריך לעבוד להתמקד בתכל'ס.
הכנה לשינוי 3: יצירת צוותי עבודה מגוונים
הנטייה הטבעית של רובנו הגדול היא להעסיק אנשים שדומים לנו באופי. על הדף, זו אחלה דרך למזער חיכוכים ולמצוא אנשים שיהיה לנו כיף איתם. וזה באמת עושה את זה. מה זה לא עושה? מייצר צורות חשיבה ששונות משלנו.
כשאנחנו מוקפים באנשים שחושבים בצורה דומה, קשה למצוא פתרונות יצירתיים. ובגלל זה, חשוב לשלב אנשים שחושבים אחרת. שמגיעים אולי מתרבות אחרת. שגדלו במקומות שונים מאתנו. ולפעמים אפילו עברו כמה תחומי עבודה לפני שהגיעו לנוכחי.
גיוון צורות החשיבה מוליד גיוון בדרכי התגובה לאתגרים. וזה, חלק חשוב מאוד מיצירת צורת חשיבה גמישה בארגון. הרי אם כולם חושבים באותה הצורה, כולם גם נתקעים כשהפתרון שכולם הסכימו עליו לא עובד.
מאוד חשוב פה: גם כשהצוות מגוון וחשוב לשמוע את הדעות של כולם, קריטי שיהיה אדם אחד שמקבל את ההחלטות. משקלל את הדעות, בטח. רק שבסוף, הוא או היא מחליטים וזה מה שיהיה. אחרת, מובטחים בלגן גדול ומריחה של זמן.
בונוס: לתרגל תכנון מצבים
צריך ארגון מאוד מיוחד כדי ליישם את הבונוס הזה. רק שזה יכול להיות כחלק מאתגר נושא פרסים בארגון. או כחלק ממשהו כיפי אחר: להקדיש זמן ולתרגל מציאת פתרונות למצבים שעשויים לעלות. ומי שיהיה הכי יצירתי בתגובה (פרקטית כמובן) יכול לקבל פרס.
בצורה הזו, אנחנו מחדדים את החשיבה היצירתית, את הגמישות המחשבתית ואיתן, את היכולות להתמודד בצורה יעילה עם שינוי. אז, כשיגיע אירוע שידרוש אותן, נהיה מוכנים הרבה יותר. רק שבשביל זה, צריך זמן שיוקדש לזה וחברה שמאפשרת אתגרים מהסוג הזה.
כמה מילים לסיכום
גמישות מחשבתית היא כלי קריטי ליכולות שלנו כבעלי עסק בהתמודדות עם שינוי. על ידי שימוש ב-3 הכלים (ובבונוס כמובן) אנחנו יכולים להפוך את העסק שלנו בהדרגה לגמיש הרבה יותר. רק שבזה, זה לא מסתכם.
כדי שעסק (קטן כגדול) יהיה גמיש, נדרשת עבודה של הבעלים, של המנהלים ושל העבודה בו. עד שצורת החשיבה תוטמע. ואולי בהתחלה זה לא יהיה כל כך פשוט. רק שלאורך זמן זה ישתלם מאוד. ובמצבי שינוי קיצוניים, זה ממש יכול להציל את העסק.