מספיק! 3 שאלות אימון אישי שיגרמו לך להשיג את התוצאות שלך ולהרגיש מרוצה מהן

היי,

בשבוע שעבר, הבאתי צילום וידאו של ראיון שלי בפודקאסט על שכנוע בעסקים, בתקשורת ובסיטואציות יומיומיות. היום נענה על שאלתה של נועה, קוראת חדשה בבלוג ה-NLP שלנו ששאלה: למה אני אף פעם לא מרגישה מרוצה, אפילו כשממש אמור להיות לי טוב?

מלכודת עידן המידע הפתוח

לעידן הנוכחי, שבו יש המון מידע שנגיש לכולם, יש יתרונות וחסרונות. היתרונות? יש הרבה. יותר מתמיד, אפשר ללמוד כמעט הכל. המידע נגיש. נמצא שם במרחק חיפוש. ולגלות כמעט הכל. אפילו ידע שבמשך שנים היה נחלתם הבלעדית של בעלי המקצוע.

גם החסרונות ברורים מאליהם. עודף המידע גורם לעומס. ישנה תחרות אינסופית על תשומת הלב שלנו. וישנו חיסרון אחד סודי. כזה שלא מדברים עליו כמעט. והוא טמון דווקא בשילוב של נגישות המידע עם היכולת להשוות את הנתונים שלנו לאלה של אחרים.

ככל שעובר הזמן, אנחנו נחשפים יותר ויותר לאנשים שמצליחים. כמו יוצאי 8200 שעשו אקזיט. או חבר'ה צעירים שהחליטו לנדוד בעולם ולהרוויח מסחר אונליין או שיווק. וזה יוצר לחץ עצום. גם אם אף אחד לא אומר לנו שאנחנו אמורים להצליח גם.

למה כולם כל כך לחוצים להצליח?

היכולת להשוות היא אחד הגורמים המרכזיים לתחושת האושר שלנו. בין אם נבחר ובין אם לא. והחשיפה למצליחנים (והרי שעל אלו שלא הצליחו ולא נכשלו לא ידווחו) עשויה ליצור אצלנו ציפייה מזויפת. הרי איך אנחנו בגילם (או מבוגרים יותר) ועוד לא עשינו את זה?

לכן, קמה תעשיה שמיועדת למכור לאנשים אינסטנט הצלחה. פרישה מוקדמת לפנסיה. כסף מהיר. כי הרי, כשיש קהל לתוכן כזה, יש מי שינצל את ההזדמנות וימכור את זה. אפילו אם רוב הטיפוסים האלה, לא רק שלא עשו את זה, אלא גם לא יודעים באמת איך לעשות את זה.

אוקיי, עד עכשיו הכל ידוע. רק שזה מעלה 2 בעיות. הראשונה, היא שאנשים מכוונים לתוצאות שמושכות אותם רק כי מכרו להם אותן. והן לא באמת מתאימות למי שהם. השנייה, היא שהם מכוונים למטרות שמנוסחות בצורה שתשלח אותם למרדף אינסופי ולא מספק.

מה זאת אומרת ניסוח ששולח למרדף אינסופי ולא מספק?

בואו נודה באמת: רוב האנשים לא באמת מנסח את המטרות שלו. יש לו חשק להשיג משהו. מושג מעורפל מה הוא באמת מחפש. ובגלל שזה מעורפל מדי קשה ליצור תוכנית רצינית להגיע לשם. יותר מזה, קשה לדעת שהגענו לשם. והכי קשה, זה ליצור לעניין מוטיבציה.

זה נכון בנוגע לזוגיות. זה נכון בנוגע למקום עבודה. וזה נכון גם בנוגע לכל מטרה אחרת שאנחנו רוצים להשיג. ואז, אנחנו תלויים במזל. תגיע הזדמנות ונשכיל לנצל אותה, הגענו ליעד. אם לא, המטרות שלנו יישארו בגדר הפנטזיה ואנחנו נישאר בשגרת היום יום שלנו.

השאלות הבאות, יעזרו לנו להבין את המטרות שלנו יותר. לנסח אותן בצורה שתת המודע שלנו ידחוף אותנו להשיג אותן. וכל זה, בהנחה שהן באמת מעניינות אותנו. גם זה יעלה מתוך השאלות. אז יאללה, נתחיל:

שאלת אימון אישי 1: האם זה אמין מבחינתנו להשיג את המטרה הזו?

על הדף, כולנו רוצים להצליח מחר. ואם לא מחר, אז היום. רק שהשאלה הזו עמוקה ודורשת מאתנו כנות. ולא סתם. כי לפעמים כשמכוונים למטרה שהיא ענקית ומפוצצת, היא פשוט לא נתפשת. ואז, קשה לנו ליצור מוטיבציה כדי להניע את עצמנו לכיוונה.

אז מה עושים? נניח לרגע שנגיע אליה יום אחד. נשים אותה בצד. ונתרכז באיזה שהוא שלב בדרך אליה שכן נתפש כאמין. משהו שהוא לא יותר מפי 2 ממה שיש לנו כרגע. אם אנחנו מרוויחים 8,000 שקלים לחודש, נכוון ל-16,000 לכל היותר. משהו בסגנון הזה.

אם אגב, המצב שלנו כרגע באותו התחום הוא 0, אז נגדיר את 1 כמטרה ראשונית. וככה, גם אם אין לאדם דייטים או לא מסוגל לבצע שכיבות סמיכה, לכוון ל-1 זה מספיק משלהב לשלב הראשון. וכשנשיג את המטרה הזו, יהיה לנו יותר מוטיבציה להגיע למטרה קצת יותר גבוהה.

שאלת אימון אישי 2: מתי נרגיש שהשגנו מספיק?

יש בעיה ענקית עם הגדרות מופשטות כמו "עשיר" או "מצליח" ואפילו עם מילים כמו "יותר" או "פחות". למשל "מצליח יותר" זו הגדרה בעייתית. כי כשאין לנו מישהו להשוות אליו, תמיד אפשר להצליח יותר. ולמה זו בעיה?

נניח שהצלחנו יותר ממה שהצלחנו בעבר. לא תהיה לנו תחושת סיפוק מכך שהגענו לתוצאה. למה? כי תמיד אפשר להצליח יותר. ותמיד יש מישהו יותר מצליח שנשווה את עצמנו אליו. ואז נהיה כל הזמן במרדף מתיש אחרי מטרה שלעולם לא נגיע אליה.

מה שנדרש כאן זה סולם מאמצים. עם דרגות שיאפשרו לנו למדוד איפה אנחנו ביחס למטרה. כדי שנוכל לחגוג (קצת) את ההצלחות בדרך. וזה, ישלהב אותנו. כך שכשנגיע לשלבים האחרונים נצבור מספיק מוטיבציה להגיע לשם. ואפילו נוכל לחגוג כשנשיג את המטרה.

שאלת אימון אישי 3: נניח שהשגנו את המטרה הזו מה עכשיו?

השאלה הזו, לעתים קרובות היא הראשונה שאנחנו צריכים לשאול. רק שאם לא הגדרנו את המטרה, קשה לשאול אותה. וזו השאלה שתחשוף אם המטרה הזו היא באמת שלנו. כי נניח והשגנו את המטרה, מה אז. מה יקרה. ומה מתוך זה באמת מעניין אותנו.

נניח שאדם אמר שהוא רוצה להיות מיליונר. ומה עכשיו. נניח שהוציא את מלוא הכסף על מה שרצה. עכשיו מה. מה הוא היה רוצה לעשות עם הכסף? בדרך כלל, בנקודה הזו אנחנו מגלים מה באמת חשוב לאדם להשיג. ואולי, עדיף להתמקד בזה, ולא במיליונים.

כי זו המטרה האמיתית שלו בכל העניין. ויכול להיות שיש דרך פשוטה יותר להגיע לשם. דרך, שהוא יתחבר אליה ערכית הרבה יותר. ומטרה שכזו, אם היא מחולקת לסולם מאמצים מדיד אמינה ומספיק מדויקת… יכולה ליצור אצלו מוטיבציה מדהימה להשיג אותה.

אגב, אין בעיה אם התשובה היא שכן. יכול להיות שהמטרה הזו באמת משלהבת אותנו. ונצא לדרך להשיג אותה. במקרה הכי טוב, נשיג אותה. במקרה הפחות טוב, נגלה שאנחנו לא רוצים אותה ונוכל לצאת לדרך ממוקדת יותר. ב-2 המקרים, הרווחנו.

עכשיו אשמח לדעת, בתגובות מתחת למאמר: אילו דרכים נוספות מאפשרות לך להרגיש שביעות רצון עם ההישגים שלך?

שיהיה לך המשך שבוע מעולה,
ליאור