היי,
בשבוע שעבר, חשפתי מהן 9 טעויות שפת הגוף שיכולות להחריב את הרושם הראשוני כלפינו בריאיון עבודה. השבוע, רציתי לענות על שאלה שחוזרת על עצמה שוב ושוב מהקוראים שלי: מאילו מקורות אני שואב את ההשראה האישית שלי (גם בכתיבה וגם בעבודה)?
מקור ההשראה
לפעמים, נוצרת האשליה כאילו הכל קל אצלי. כותב 2 מאמרים (לפחות) בשבוע כבר שנים. מרצה כבר יותר מעשור. רץ קדימה בעשייה ובפיתוח העסקים שלי ללא הפסקה. מבחוץ, זה מאוד מרשים. וזה לא שזה לא מרשים באמת. זה פשוט לא קל כמו שזה נראה מבחוץ.
אני מודה, לא רק שזה לא קל, זה אפילו מאוד מאתגר. לפעמים אפילו קצת שוחק. גם אם כבר יותר קל היום מאשר היה בהתחלה. ועדיין זה מאתגר. בכל פעם מחדש. וכן, גם אני צריך לטעון את עצמי כל הזמן בהשראה, במוטיבציה וברעיונות חדשים.
אחרי הכל, אני לא יודע הכל. אני יודע הרבה. ויש לי תוצאות. רק שזה שיש לי ידע, ניסיון ותעודות לא אומר שסיימתי ללמוד. להיפך. בכל יום אני לומד דברים חדשים. נכנס לתחומים חדשים. פותר חידות מחשבתיות. וככל שמתקדמים קדימה בדרך, זה רק נהיה יותר מורכב.
חלק גדול ממה שאני עושה היום הוא פיתוח התכנים של מחר. ואני לא מדבר רק על המאמרים הבאים. אלא על שיטות לימוד חדשות. על תכנים מסוג חדש שישדרגו את התוצאות שלכם (גם אם עוד לא עברת קורס NLP אצלנו). ועל חומרים חדשים ששווה ללמד ויחדשו לכם.
לכן, זה לא מפתיע שאחת השאלות שעולה שוב ושוב היא: מאיפה אני מקבל את כל המוטיבציה לעשות את זה? ושאלה שיותר חשובה מהשאלה הזו היא: מאיפה אני מקבל השראה ליצור כל כך הרבה תכנים חדשניים?
קיצורי דרך והליכה במעגלים
לפני מספר שנים חשפתי בבלוג סוד אישי שלי: הדרך שבה אני מפתח את עצמי. הרי כל אדם שיוצא לדרך ההתפתחות האישית שלו, חייב לגבש איזו שהיא אסטרטגיה. אחרת אפשר לטבוע בכל התכנים. הרי אפשר ללמוד היום איך להשתפר בכל תחום בחיים. אז מאיפה מתחילים?
לרוב האנשים זו בדיוק הבעיה. יש להם המון דברים שהיו רוצים לשפר בחיים. אז בכל פעם שמישהו מנסה לתפוס את תשומת הלב שלהם במאמר/קורס/וידאו הוא מצליח. והם מתחילים ליישם. רק שאז, משהו אחר תופס את תשומת הלב שלהם.
זה גורם לתופעה מצחיקה. קצת כמו אדם שזז צעד קדימה, צעד ימינה, צעד אחורה וצעד שמאלה. מגיע לאותו המקום בדיוק. רק קצת יותר עייף. וההיסחפות הזו אחרי כל דבר היא בדיוק כזו. מסיחה אותנו מהעיקר. ולא מקדמת אותנו באמת לכיוון המטרות שלנו.
ומה הייתה השיטה שלי להתפתחות אישית יעילה יותר? למצוא מה הכי מציק לנו כרגע, להבין איך להשתפר בו וליישם. רק צעד אחד קדימה בכל פעם. בלי להחליף כיוון באמצע. וכן, גם כשזה מסקרן. זה סתם מסיח. פשוט לתפוס תחום אחד בחיים ולשפר. ואז את הבא בתור.
על פניו זה נשמע מובן מאליו. רק שמה שנכון ב"ספר" הוא לא מה שרובנו עושה בפועל. ולמה? כי לרובנו אין את הסבלנות להתמיד ליישם. אז אנחנו מחפשים קיצורי דרך. לעגל קצת פינות. והופ, מרוב ניסיונות לקצר את הדרך, הארכנו אותה. ואז, לא פלא שהסבלנות ליישם פוחתת.
מה נוכל ללמוד מההפסד של מיקרוסופט על הצלחה אמתית?
יש כל מני דרכים ללמוד דברים חדשים. יש ספרים. יש סדנאות. אפילו יש אתרים כמו יוטיוב שמכילים מדריכים לכמעט כל דבר שאי פעם תרצו לעשות. רק שמאיזה שהוא שלב, הרבה מאוד תכנים מתחילים לחזור על עצמם. במיוחד אם כבר למדת לא מעט בתחום מסוים.
לכן, אחד התחביבים שלי הוא לשמוע ראיונות עם אנשים שנכשלו והצליחו. להבין מה היו התובנות שלהם. ופעם בכמה זמן, תובנה כזו יכול להדליק אותנו. לתת לנו רעיון לעשות משהו חדש. ועוד דחיפה למוטיבציה להמשיך להסתער כל הזמן.
הריאיון הבא הוא אחד מאלה. אני מודה, ראיתי אותו כבר לפני שנתיים. וכבר אז הוא הרשים אותי מאוד. למה? כי המרואיין שם אחראי על פיתוח מסוים בחברת מיקרוסופט. אחד שגרם לה לשנות את התדמית שלה מחברה כבדה ומנומנמת לחברה שנמצאת בחזית הטכנולוגיה.
פאנוס פאנאי. זה השם של הבחור שתראו עוד רגע. הוא אחראי (בין השאר) על פיתוח קו מוצרים שהיום מוביל את השוק שפעם רק חברת אפל הייתה בראשו. והוא גם הסיבה לכך שחברת מיקרוסופט הפסידה מיליארד דולר מערכה בשנת 2012.
התובנה שהוא מעביר בסרטון הבא (רק דקה וארבעים שניות) שווה מיליארדי דולרים. אם תפנימו אותה, אין גבול להצלחה שלכם בכל תחום. לא רק בתחום העסקי.
זה הסרטון. צפייה מהנה:
זהו להיום. עכשיו, אשמח לשמוע בתגובות: מה דעתך על המאמר?
שיהיה לך שבוע מעולה וחג חנוכה שמח,
ליאור