היי,
בשבוע שעבר נגענו ב-5 דרכים להתחסן ממניפולציות שמפעילים עליך. היום רציתי לדבר על משהו שבדרך כלל לא מדברים עליו בנוגע למוטיבציה. ברוב המקרים, לרוב האנשים דווקא יש מוטיבציה באופן כללי. זה לא שיש לנו נטייה לדחות דברים בכלליות.
מצד שני, כשמדובר במשהו חשוב, לפעמים דברים מחכים לרגע האחרון. ותמיד יש סיבה. והסיבה תמיד טובה. ונדמה לנו שהבעיה היא רק נקודתית. אחרי הכל, אין לנו בעיה להגיע לעבודה (למעט יום ראשון) או ללכת לחדר כושר. ואולי יש דווקא סיבה אחרת.
דחיינות סודית
אנשים רבים רואים את עצמם כבעלי מוטיבציה. הם מתפקדים בסדר, מוערכים בעבודה ועל ידי חבריהם. חלקם קוראים בבלוג הזה ולמדו כבר איך להתחיל לבנות כוח רצון עוצמתי ולרתום את המוטיבציה.
עם זאת, כשזה מגיע לתכל'ס, משהו משתבש. כאילו שלמרות כל ההרגלים החדשים, אנחנו איך שהוא מצליחים לגרום לעצמנו לדחות. איך שהוא, המוטיבציה שלנו גורמת לנו לעשות דברים שמנוגדים לאינטרס שלנו.
כמובן ש"מוטיבציה" אינה ישות מסתורית ששולטת עלינו. מוטיבציה היא יכולת פנימית שלנו, בה אנחנו משתמשים כדי לגרום לעצמנו לעשות דברים. מצד שני, ישנם דפוסי חשיבה לא מודעים שעשויים להפעיל את היכולת הזו כשאנחנו פועלים בצורה אוטומטית.
כאשר אנחנו מודעים לדפוסי (או תבניות) החשיבה הללו, אנחנו כבר מסוגלים ליצור בהם שינוי. לכן, אם אנחנו דוחים דברים חשובים למרות שבדרך כלל יש לנו מוטיבציה, עלינו לזהות איזה סוג של דחיינות סודית יש לנו.
נקודה שחשוב לשים לב אליה
חשוב להבין לפני שנתחיל דבר אחד. מדובר פה באמת ב-6 דפוסי חשיבה ולא ב-6 סוגי אנשים. ההבדל הוא מאוד פשוט. אם נחשוב שזהו סוג אדם, נשתמש בכך כתירוץ לחוסר העשייה. המטרה של המאמר היא שונה.
כשאנחנו מבינים שזהו רק דפוס חשיבה, יותר קל לנו לנטרל אותו. הרי צורת החשיבה שלנו משתנה עם ההרגלים שלנו. ההרגלים שלנו, נוצרים מעשייה חוזרת של משהו. אם נשנה את מה שאנחנו עושים בצורה מודעת, ניצור הרגל שיצור אמונה שתגרום לשינוי עמוק.
6 סוגי הדחיינים הסודיים
לכל אחד מששת דפוסי הדחיינות מובא הסבר (לזיהוי) ומספר פתרונות לניטרול הדפוס. כל קריטריון לזיהוי סוג הדחיינות אינו עומד בפני עצמו. לכן, רצוי להצליב את כל הסעיפים ולראות אם באמת יש לך אותו.
ברגע שזיהית את סוג הדחיינות שיש לך, ניתן לפרק אותה בדרך שמפורטת בכל סעיף. לכן, רצוי לקרוא קודם את סעיפי הזיהוי. רק לאחר שזיהית, רצוי להשתמש בפיתרונות המתאימים ביותר עבור סוג הדחיינות שלך. יאללה, נתחיל:
סוג דחיינות סודית 1: מושלמות
מושלמות, או פרפקציוניזם, היא הנטייה לרצות שכל דבר יהיה מושלם, אחרת אין טעם להתחיל לעשות. הפרפקציוניסטים מאמינים שהם פשוט רוצים שהכל יעבוד כמו שצריך. עם זאת, כששום דבר לא מושלם, דברים גם לא נעשים עד הסוף.
איך נזהה נטייה למושלמות דחיינית?
1. מתמקדים בכל הפרטים הקטנים
2. כל פרט קטן חייב להיות מושלם לפני תחילת העשייה, אחרת לא יוצאים לדרך
3. כל אפשרות חייבת להיות מכוסה לפני תחילת העשייה, אחרת לא יוצאים לדרך
4. אם משהו אינו מושלם, חוזרים לתכנן ולחשוב
5. תמיד יש משהו שמפריע לזה להיות מושלם
6. כשכבר מתחילים לעשות, הכל חייב להיות מושלם ולהתנהל בהתאם לתוכנית
7. לא מסיימים את העבודה עד שהתוצאה תהיה מושלמת, בכל מחיר
8. אם מצליחים במשהו, לא מנסים אותו שוב כדי לא להרוס את התוצאה המושלמת
איך נפרק נטייה למושלמות דחיינית?
1. נבין שמושלם הוא משהו שהושלם. אי אפשר להשלים משהו לפני שמתחילים אותו
2. נתמקד במה שהגיוני פיזית וטכנית לביצוע, במקום באידיאלים שיצרנו בראש
3. נתייעץ עם אחרים המנוסים יותר בתחום בנוגע לתוכניות שלנו ונקבל מהם תובנות
4. נבצע טעות אחת מכוונת ביום. זה יוריד את הלחץ להיות מושלמים כל הזמן
5. נחלק את העשייה למטרות יומיות קטנות ומדידות ונעמוד בהן
סוג דחיינות סודית 2: חולמניות
חולמניות היא הנטייה לחשיבה מופשטת ויצירתית שאינה מגובה בעשייה מסודרת. החולמנים נוטים לקפוץ מנושא לנושא, אינם עקביים בעשייה שלהם ונוטים להאמין שזה בגלל שהם יזמים, הומניים או יצירתיים.
איך נזהה נטייה לחולמנות דחיינית?
1. מתמקדים ברעיונות מופשטים ואידיאלים יותר מאשר במעשים פראקטיים ותוצאות
2. נוטים להיות יצירתיים ולחלום בהקיץ על עתיד טוב יותר שבו המטרות כבר הושגו
3. מתקשים להתמקד בתוכניות המכילות צעדים ברורים לביצוע, גם אם הן פשוטות
4. מתחילים לעשות דברים בגלל חיבור רגשי או התלהבות מרעיון
5. נוטים לקפוץ מעשייה בתחום אחד לעשייה בתחום אחר בגלל גחמות ורגשות
6. כשעוברים מפרויקט לפרויקט הם משאירים אותו פתוח ולא יסיימו אותו לעולם
7. מפחדים מהתחייבות לתוצאות מוגדרות מראש, הניתנות למדידה, בזמן מוגדר
איך נפרק נטייה לחולמנות דחיינית?
1. נתרגל לעבוד עם רשימת משימות יומית (To Do List) שהכנו לעצמנו בסוף היום הקודם
2. נקדיש זמן בצרוה מכוונת להעלאת רעיונות, ליצירתיות ולחלומות בהקיץ
3. להפוך רעיונות מופשטים למטרות ישומיות בעזרת הגדרה מדויקת של זמן, מקום וכו'
4. נעבוד על כל משימה מתוך מחשבה על הרעיון שהדליק אותנו מראש לבצע אותה
5. נתרגל להעלות רעיונות על הכתב ולסדר אותם על פי סדרי עדיפויות ביחס לקיים היום
6. נסדר את המשימות הקיימות ביומן ונבצע אותם בזמן שקבענו עד הגעה למטרה הסופית
סוג דחיינות סודית 3: יצירת משברים
יצירת משברים היא הנטייה לעבודה רק בתנאי לחץ. יוצרי המשברים תמיד יוצרים מסביבם משברים ודרמות רק כדי שיהיה מספיק ריגוש שיניע אותם לעבוד. הם מתחילים הכל בדקה התשעים ומלחיצים את כולם סביבם.
איך נזהה נטייה ליצירת משברים דחיינית?
1. לוקחים סיכונים מתוך לחץ, גם אם הם על חשבון מישהו אחר שעשוי להפגע
2. מאמינים שהכל בסדר ודברים יסתדרו ואז נלחצים כשהדד-ליין מגיע
3. דוחים הכל לדקה התשעים ועובדים בלחץ, גם על חשבון שינה או בריאות
4. צורכים כמויות לא סבירות או בריאות של חומרים מעוררים (קפה למשל)
5. עד שלא מלחיצים אותם ממש, הם מתקשים להתחיל לעבוד
6. מגיעים לזמני הגשה מותשים ובאפיסת כוחות
איך נפרק נטייה ליצירת משברים דחיינית?
1. נשתדל להמנע מדיבור בצורה דרמטית ונרגיע את שפת הגוף במהלך שיחות
2. נפרק כל תוצאה סופית גדולה לתוצאות קטנות שחייבים להגיע אליהן בדרך לגדולה
3. ניצור ביומן, בעזרת התוצאות הקטנות שהכנו, לוח זמנים עם זמני יעד של כל שלב
4. נקדים את הדד ליין הסופי כדי לאפשר זמן לטפל במצבים לא צפויים של הרגע האחרון
5. נכין רשימה של מצבים שבהם נלחצנו, מה הפעיל את הלחץ, איך הגבנו
6. נמצא פעילויות שבהם נוכל לפרוק אדרנלין – אומנויות לחימה, חדר כושר, רכיבה וכו'
סוג דחיינות סודית 4: מרמור
מרמור הוא הנטייה לנטור טינה ולהחזיק אותה בזמן העשייה. הממורמרים משווים את עצמם לאחרים ובודקים איך הם נדפקו ואיך אחרים הרוויחו. מן הסתם, אדם שכל הזמן חושב כמה רע לו, ידחה דברים ולא יהנה לבצע אותם.
איך נזהה נטייה למרמור דחייני?
1. בודקים עד כמה כל משימה שהם מקבלים היא פחותה ומבזבזת את זמנם לריק
2. מתמקדים בדברים אחרים שהם יכלו לעשות ומהם יכלו להנות הרבה יותר
3. בוחנים אחרים בעבודה ונוטרים טינה לאלה שהתנאים שלהם טובים יותר
4. בזמן עשייה חושבים כל הזמן עד כמה הם סובלים וכמה אחרים נהנים יותר
5. חושבים שהם יותר טובים מאחרים ולא מבינים איך זה שפחותים מהם מתקדמים
6. חייבים להרגיש שכל דבר שהם עושים הוא בשליטתם ותחת אחריותם הבלעדית
7. כדי להרגיש סיפוק חייבים להרגיש שהם עושים משהו יחודי ש"נתפר למידותיהם"
איך נפרק נטייה למרמור דחייני?
1. נשאף ליזום במקום להגיב. כך נוכל באמת לשלוט בתוצאות שלנו ולהשפיע עליהן
2. ניצור רשימה של סדרי עדיפויות בחיים ונבחן איך לפעול עבור הדברים החשובים לנו
3. נבחר משימה אחת כל שבוע שאותה נבצע בדרך שלנו ובשיטה שלנו
4. נלמד להרגע. מדיטציות, נשימות עמוקות, דמיון מודרך, כל מה שחוקי מותר
5. נבחן איך אנחנו מגיבים למצבים ונשאל את עצמנו לאחר מעשה "מה הייתי עושה אחרת?"
6. נבין שאנחנו יכולים להיות רק יותר טובים מאיתנו. הרי מעולם לא היינו אדם אחר
סוג דחיינות סודית 5: עשיית יתר
עשיית יתר היא הנטייה להתמכר לעשייה מבלי להבין מה המטרה מאחורי העשייה. אנשים שעושים יתר על המידה מחוסרים סדרי עדיפויות או מטרות מוגדרות. הם עושים כי אמרו להם והם יעשו זאת עד הסוף. גם על חשבון משהו חשוב.
איך נזהה נטייה לעשיית יתר דחיינית?
1. מעדיפים רעיונות אידיאולוגיים, דיעות או חשיבה של אנשים סמכותים על פני אלו שלהם
2. מוחלטים בכל משימה שהם מקבלים ונאמנים בצורה חסרת פשרות לעשייה עצמה
3. עושים דברים מתוך תחושת שליחות אידיאולוגית ולא בוחנים את יעילות מעשיהם
4. לא מסוגלים להגיד "לא" לבקשות מאנשים אחרים, גם אם זה בא על חשבונם
5. לוקחים על עצמם יותר משימות ממה שהם מסוגלים לבצע, רק כדי לרצות אחרים
6. דוחים דברים דחופים בגלל שהם באמצע משהו אחר, גם אם אינו חשוב
איך נפרק נטייה לעשיית יתר דחיינית?
1. נלמד להגיד "לא"
2. נלמד להגיד "לא"
3. נלמד להגיד "לא"
4. נכיר את המגבלות שלנו ונקח משימות רק לפי הזמן והמשאבים שעומדים לרשותנו
5. נקדיש זמן ביומן שלנו למנוחה ופנאי. אני לא צוחק. זה חשוב בצורה קריטית
6. נחזק את השליטה העצמית שלנו
7. נלמד להגיד "לא"
סוג דחיינות סודית 6: דאגנות
דאגנות היא הנטייה להכנס ללחץ מכל דבר. דאגנים תקועים בתוך איזור הנוחות שלהם וחרדים בכל יציאה ממנו. הם ישר מדמיינים את כל התוצאות השליליות וחושבים כי כל מה שלא מוכר להם מפחיד, מסוכן ולא הכרחי.
איך נזהה נטייה לדאגנות דחיינית?
1. עושים את אותם דברים כל יום. בדיוק את אותם דברים, בדיוק באותה צורה. כל יום
2. שותלים את עצמם בתפקיד קבוע בעבודה מבלי לרצות להתקדם או להתפתח
3. נמנעים מכל פעילות שאינה קשורה ישירות לדברים שהתרגלו לעשות בעבודה שלהם
4. פוסלים אוטומטית כל דבר שאינו מה שהם רגילים לעשות, בצורה אוטומטית
5. נכנסים לחרדה קיומית כשנותנים להם משימה לא צפויה שאינם יכולים להתחמק ממנה
6. חרדים בצורה יוצאת דופן לאנשים שחשובים להם ומגוננים עליהם יתר על המידה
איך נפרק נטייה לדאגנות דחיינית?
1. נפרק כל משימה למשימות קטנות וברות ביצוע. נשים אותן ביומן. זה דווקא מרגיע
2. נמנע ממחשבות "ומה אם…" שבודקות מה יכול להשתבש בצורה מודעת
3. נבין כי בזמן שאנחנו בוחרים לא לעשות משהו, זו עדיין בחירה והיא בידינו
4. כל יום נבצע משהו אחד שנמנענו מלעשות עד עכשיו. וכן, אני יודע שזה מורכב
5. למצוא "פנים מחייכות", או חבר שידע לחזק אותנו כשאנחנו יוצאים מהשגרה
6. נחפש מה מרגש אותנו בדבר החדש במקום באתגר או בפחד מלעשותו
זהו להיום, עכשיו מסקרן אותי לשמוע בתגובות פה למטה, מה דעתך על המאמר ואילו תובנות קיבלת ממנו?
שבוע מעולה,
ליאור