היי,
בפעם הקודמת הבאתי את המדריך הכי קצר להצלחה שאי פעם נכתב. היום, נענה על שאלתה של מעיין, קוראת ותיקה בבלוג ה-NLP שלנו ששאלה: איזו יכולת הכי חשוב לדעתך לפתח בתקופה הזאת כדי לשפר את המצב הכלכלי שלי?
מהי היכולת שכולנו חייבים לפתח?
כמו שזה נראה, המצב לא עומד להשתנות בזמן הקרוב. הלוואי ויכולתי לומר משהו אחר. רק שככל הנראה, נהיה במצב הזה עוד מספר חודשים. ויש יותר מסיבה אחת לכך. רק שזה לא נושא המאמר. מה שכן, משהו בהחלט חייב להשתנות בסדר העדיפות שלנו.
הרבה מאוד אנשים ממשיכים לפעול בצורה שפעלו, לפני שהכל התחיל. יש להם את התחושה ש"הופ, הכל עוד רגע חוזר להיות מה שהיה קודם". רק שההרגלים הישנים כבר לא משרתים אותנו. ויש יכולת אחת, שיכולה ליצור את השינוי הזה.
אני לא אמתח אותך. היכולת היא ריכוז. ולמרות שזה "מובן מאליו", רוב האנשים לא באמת יודעים (או מסוגלים בתקופה הזו) להתרכז לאורך זמן במשימה אחת. וזו גם הסיבה, שבגללה קל כל כך להסיח אותנו. עד שאנחנו מסיימים יום אחר יום מבלי לבצע את מה שחשוב באמת.
איך מפסיקים את הסחות הדעת?
היכולות שלנו, בדומה לשרירים שלנו, מתפתחות ככל שמשתמשים בהן יותר. והיכולת להיות מוסחים בקלות, היא יכולת כזו בדיוק. היא אפילו יכולת הישרדותית. כזו שמחייבת אותנו לשים לב לשינויים סביבנו כדי להימנע מסיכונים.
רק שפיתחנו את היכולת הזו לכיוון הלא נכון. לכיוון שבו כל התראה בוואצאפ מקפיצה אותנו. או הודעה אדומה קטנה בפייסבוק. כי אולי מישהו אמר משהו חשוב. או שאולי פספסנו משהו. אולי ואולי. רק שהיכולת הזו, התפתחה על חשבון היכולת שלנו להתרכז.
אי אפשר למחוק דפוס התנהגות שפיתחנו. בין אם שלילי או חיובי. אפשר רק ללמוד להעדיף דפוס אחר על פניו. כך שבמקום להתנגד לגירויים שמסיחים אותנו. עדיף שנתמקד בפיתוח וחיזוק היכולת להתמקד. לכן, עלינו להכיר את 3 השיטות הבאות:
שיטה 1: להתחיל ממיקרו הרגלים
כתבתי על זה כבר בעבר. רק שזו אחת הטכניקות העוצמתיות ביותר ליצור הרגל. במיוחד במקום שבו לא עשינו את אותו הדבר אף פעם. העיקרון הוא כזה: הרגלים חדשים דורשים המון מוטיבציה כדי להתמיד בהם. כך שאם נחכה לה, לא נתחיל אף פעם.
אז מאיפה מתחילים? מפרקים את המשימה להתנהגות הכי בסיסית ומטופשת שלה. ומבצעים אותה בכל יום, באותה השעה. לדוגמה: רוצים לכתוב מאמר? בכל יום ובאותה שעה, תפתחו קובץ וורד ותכתבו מילה. רוצים לרוץ? בכל יום ובאותה שעה, רק תשימו נעליים.
למה שזה יעבוד? מאוד פשוט. המוח מתרגל לבצע את הדבר הפשוט בזמן מסוים. ומהר מאוד הוא משתעמם. הוא רוצה לבצע רק עוד קצת ממנו. רק שאז, כבר יש הרגל חדש לבצע בזמן ובמקום. ומשם, ההרגל צומח הרבה יותר בקלות וקל לנו יותר לשמוע על ריכוז במהלכו.
שיטה 2: להיסחף פנימה
לכל אחד מאתנו יש יכולת להתמכר. להישאב לגמרי לתוך משהו. עד שקשה לנתק אותנו ממנו. רק שמשום מה, אנחנו לא משתמשים ביכולת הזו כשזה מגיע לעבודה. ולא פחות חשוב מזה, כשזה מגיע לשינויים שאנחנו רוצים לעשות בחיים שלנו.
אז, אנחנו מנסים במלוא הכוח להניע את עצמנו. מעודדים את עצמנו. חושבים על הדברים שיקרו כשנצליח. או על הדברים שיקרו אם לא נעשה. רק שכל השקעת האנרגיה הזו, כדי להתחיל לעשות, היא עצומה. וגובלת במלחמה פנימית.
כמעט כל דבר שאנחנו מכורים אליו מתחיל ב"רק קצת ואוכל להפסיק מתי שארצה". אז למה לא לנצל את אותו המנגנון. לכן, ההמלצה שלי? במקום לספר לעצמנו סיפורים בראש, להתחיל לעשות ל-5 דקות. ואז, כשאנחנו כבר בתוך זה, כבר נסחפנו פנימה ואנחנו מרוכזים לגמרי.
שיטה 3: לתת לעצמנו חיזוקים חיוביים
לרובנו יש נטייה לנזוף בעצמנו כשאנחנו לא עושים. שזו שטות עצומה. כי לא עשינו. וגם אחרי שסיימנו לכעוס על עצמנו, עדיין לא עשינו. פשוט הרגשנו ש"הראינו לעצמנו מה זה". ובפעם הבאה שנצטרך לעשות, זה לא ידרבן אותנו. פשוט נזכור את הפעמים שלא הצלחנו לעשות.
זה המקום להשתמש בחיזוקים חיוביים. אני יודע, זה המקום שהציניים יגידו "מה אני ילד". רק שמאחורי החשיבה המודעת הצינית, יש מקום שבו אנחנו אוהבים להצליח. בוודאי אם קיבלנו פרס. זה גם משחרר קצת דופמין (ההורמון שגורם לאושר) במוח.
כשאנחנו מרגילים את עצמנו לקבל חיזוק חיובי כשאנחנו עושים, אנחנו מחברים עונג לעשייה. עדיף מלחבר אשמה לעשייה. ולכן, נוכל לחכות עם פעילויות שאנחנו נהנים מהם עד אחרי שנתחיל לבצע. כמו להתפנק על ממתק למשל. או לראות תוכנית טלוויזיה אהובה.
הציפיה לחיזוק החיובי, תשפר את הריכוז שלנו כלפי העשייה שלו. יהיה לנו למה לצפות. ולכן, נקפיד לבצע את מה שצריך. כי גם אם זה לא הכי מהנה, הרגע שאחרי כן והוא יכול לשפר משמעותית יכולות פנימיות כמו ביטחון עצמי. וזה, בדיוק הדבר שאנחנו שואפים כלפיו.
זהו להיום. עכשיו מסקרן אותי לשמוע בתגובות שמתחת למאמר: האם יש לך שיטות נוספות שעוזרות לך להתרכז יותר?
המשך שבוע משובח,
ליאור
2 Responses
היי ליאור, מאמר מעולה.
יש שיטה שאני מבצע אותה בקשר לדחיינות. הרי כל אחד רוצה להתמיד במשימות כמה שיותר, אלא שאנחנו פשוט מוותרים לעצמינו, דוחים או משכנעים את עצמינו שהעיתוי לא הכי טוב ואולי עדיף מחר, מחרתיים או בגלגול הבא. לכן אני פשוט כותב על דף את המשימות היומיות, מוסיף כמה משפטים משכנעים נגד תופעת הדחיינות ומניח אותו במיקום מסוים ששם הוא יראה תמיד. כך קל יותר לשכנע את עצמך לדחות את הדחיינות לפעם אחרת.
מעולה. אהבתי מאוד 🙂