בפעם הקודמת הסברתי איך ניצור לעצמנו מוטיבציה למכירות אפילו כשממש לא בא לנו להתקשר ולמכור. היום, נענה על שאלה בנושא הערכה עצמית ששאלה דנה: פעם הייתי מעריכה את עצמי יותר אבל השנים גרמו לי לסמוך על עצמי פחות ופחות. מה אפשר לעשות?
מה ההבדל בין הערכה עצמית לביטחון עצמי?
המון אנשים מתבלבלים בין הערכה עצמית לביטחון עצמי. וזה מובן, משתמשים בביטויים האלה בסמיכות גדולה כל כך עד שההגדרות שלהן מתערבבות. למען הסדר הטוב: ביטחון עצמי, הוא התחושה שאנחנו יכולים לעשות משהו. רק שבהערכה עצמית יש משהו נוסף.
הערכה עצמית כוללת בתוכה גם את תחושת הביטחון העצמי וגם את מידת הכבוד שיש לנו לעצמנו. ובתוכה, שתיהן משולבות כמעין מעגל שמתחזק את עצמו – ככל שאנחנו בוטחים יותר בעצמנו, כך אנחנו מכבדים את עצמנו יותר. וככל שנכבד את עצמנו יותר, נבטח בעצמנו יותר.
מתוך ההגדרה הזו, עולה דבר אחד נוסף: לא נוכל באמת לכסת"ח את ההערכה העצמית שלנו. ולא מספיקים תרגילי דמיון מודרך או כלי NLP. למרות שהם יכולים לחזק אותנו בדרך. אנחנו חייבים ליצור שינוי, לתחזק אותו בצורה מודעת ולגבות אותו בעשייה שמניבה תוצאות.
רגע, זה לא כזה פשוט
בואו נחזור כמה צעדים אחורה. קל להגיד לאדם שעדיין לא מאמין בעצמו "פשוט לעשות". רק שעבורו, זה לא פשוט. והדרך להערכה עצמית, צריכה להתחיל משביב אמונה עצמית. כזו שתניע את התהליך, ואז במקביל לעשייה תחזק את האש הפנימית.
אז איך מתחילים? מאיפה יוצרים את השינויים האלה? בהתחלה מדפוסי החשיבה הקטנים. אלו שאנחנו לא שמים לב אליהם. אלו שמחבלים בנו מאחורי הקלעים. רק שאנחנו לא רואים אותם כי הם מרגישים לנו נורמליים לחלוטין. כי הרבה אנשים מתנהגים ככה.
כל שינוי מתחיל מחשיבה שונה. ואז פעולות קטנות שמוכיחות שהיא נכונה. והחזרה על הפעולות האלו תהפוך להרגל. וההרגל, עם הזמן, יהפוך לאופי שלנו. לזהות שלנו. למי שאנחנו. זה בדיוק המקום שבו הכבוד העצמי שלנו יתחזק.
מה אפשר לעשות היום כדי לשפר את ההערכה שלנו לעצמנו?
בצורה מפתיעה, הבסיס לשיפור ההערכה העצמית שלנו לא מסובך. הוא פשוט דורש מאתנו לשנות דפוסים בסיסיים מאוד שקשורים לעצמנו. כאלו שמחווטים במוח את האמונה מה מגיע לנו. כאלו שגורמים לבוז כלפי שינוי. ולא פחות מזה, משבשים את ההערכה שלנו להצלחה.
זו הסיבה שהבאתי מכל הטיפים דווקא את שלושת הבאים. כי הם אלו שלדעתי, יעשו את השינוי המשמעותי ביותר בתחושת הביטחון שלכם בעצמכם ובכבוד שיש לכם לעצמכם. והשילוב הזה הוא הרי המהות של הערכה עצמית.
אז יאללה, נצא לדרך:
טיפ הערכה עצמית 1: ללמוד לקבל מחמאות
רוב האנשים לא יודעים לקבל מחמאות. הם מתייחסים אליהן כמו לגחל חם. מיד אחרי שנתנו להם מחמאה, הם חייבים לענות "גם את" או "גם אתה". לזרוק אותה מיידית על האדם השני. העיקר שלא ירגישו חייבים. או יותר גרוע, שלא ייתפשו כשחצנים.
אין שחצנות בלקבל מחמאה מאדם אחר. בעיקר אם היא אמיתית. רק שהרבה אנשים לא מרגישים שמגיע להם. והנטייה לזרוק מחמאה ישר בחזרה רק מקבעת את זה. לכן, רצוי קודם כל ללמוד להגיד "תודה". זה ראוי ומכבד.
אם בא לך להחזיר מחמאה, אין בעיה. רק שאחרי התודה רצוי לעצור רגע. ורק אז להחמיא בחזרה. ורצוי שזו תהיה מחמאה על משהו שאנחנו מאמינים שראוי להחמיא עליו. לא סתם להחמיא באוטומט מזויף. ואז, זה יכבד יותר את האדם שמולנו וייתן משמעות למחמאה.
טיפ הערכה עצמית 2: להוסיף אנשים חיוביים סביבנו
למרות שהערכה עצמית קשורה לדרך שבה אנחנו חושבים על עצמנו, לאנשים שמקיפים אותנו יש השפעה משמעותית עליה. ואם אנחנו מוקפים באנשים שליליים, זה מחלחל. גורם לנו בהדרגה לראות את העולם שסביבנו ולפרש את מה שקורה בו בצורה שלילית.
ציניות היא סוג של שליליות. "לרדת" על כל דבר. לזלזל בו. ואם אנחנו מוקפים באנשים ציניים, נדמה לנו לפעמים שזה דבר מגניב. וגם אנחנו נהייה קצת ציניים. רק שהזלזול הזה באחרים גורם גם לנו לזלזל בעצמנו. בעיקר כשאנחנו רוצים לעשות דברים שונים מהמקובל.
לא צריך להתנתק מחברים. בטח שלא בגלל חוש הומור. אפשר פשוט להוסיף אנשים חיוביים לחיים שלנו ולשהות יותר בחברתם. וקצת פחות בחברת החברים הציניים. ובהדרגה, נשים לב שהתפישה החיובית, תגרום לנו לחשוב על העולם בצורה חיובית יותר. כולל על עצמנו.
טיפ הערכה עצמית 3: לפרגן לאנשים מצליחים
הטיפ השלישי הוא סוג של המשך הגיוני לשניים הקודמים: לפעמים, אנחנו רואים אנשים מצליחים. ואיפה שהוא בפנים, זה קצת מציק לנו. למה הם כן ואנחנו לא. ואז הנטייה הטבעית היא להניח עליהם דברים שליליים. כאילו בהכרח רימו או עשו משהו לא לעניין כדי להגיע לשם.
חשוב להבין 2 דברים: הראשון, הוא שאנשים מצליחים לא בהכרח מצליחים על חשבוננו. והם לא גוזלים מאתנו שום דבר. אז זה לא באמת מפריע שיצליחו. השני, הוא שאם אנחנו מניחים שאדם מצליח עשה דבר שלילי כדי להצליח, אנחנו מכשילים את עצמנו.
מצד אחד, לא נרצה לעשות את מה שעשה כדי להצליח. אפילו אם סתם הנחנו את זה והוא הצליח באמת בזכות הכישרון או היכולות שפיתח. ומצד שני, אם נזכה בהצלחה, בצורה לא מודעת ניתן לעצמנו את הרשות לעשות דברים שליליים. אפילו אם הם לא נדרשים.
זו הסיבה שכדאי שנתחיל לפרגן לאנשים מצליחים. או לפחות נקבל את זה שהצליחו בזכות היכולות והכישורים שלהם. כך, אנחנו מאפשרים לעצמנו להצליח גם. אפילו אם לא תמיד באותה המידה. ועל הדרך, להעריך את עצמנו על הדרך שעברנו.
מה? וזהו?
ברור שלא. אמרתי בהתחלה. כל השינויים המחשבתיים והתרגילים הם רק הבסיס לשינוי. חוזרים עליהם מספיק עד שהם הופכים להרגל. ובהדרגה, נטמעים במי שאנחנו. וזה, נותן לנו את הכוח להתחיל לעשות דברים אחרת.
תוך כדי עשייה נצטרך ללמוד, להשתפר ולהתנסות. להיכשל, להביט למעלה ולקום על הרגליים. ולהצליח. מעט ולאט ובהדרגה הרבה יותר. רק שזו הדרך היחידה ליצור הערכה עצמית אמיתית ויציבה. מתוך אמונה ותוצאות.
שיהיה לך המשך שבוע מעולה,
ליאור