בפעם הקודמת הצגתי קורס NLP אונליין שיעזור להפסיק להתעצבן משטויות ולהתרכז יותר בעשייה. היום, אענה על שאלה בנוגע ל-NLP ושתילת מחשבות של איתי, קורא ותיק של בלוג ה-NLP שלנו: האם יש לנו דרך להתנגד למחשבות שאחרים מנסים לשתול בראש שלנו?
שותלים מחשבות כל הזמן
אני יודע, זה נשמע קצת קונספירטיבי: שתילת מחשבות. זו לא קונספירציה. זה קורה כל הזמן. וזה לא כזה מפלצתי, נוראי או מפחיד כמו שזה נשמע. האמת, אנחנו עושים את זה לא מעט בעצמנו. כן. אני יודע. איך זה יכול להיות. אנחנו? הרי לא התכוונו. רק שזה מה שקורה.
בכל פעם שאנחנו אומרים משהו לאדם אחר זה גורם לו לחשוב. הרי המוח מנסה לפרש כל דבר שקורה סביבנו. ואיך יוכל לפרש את הדברים שלנו מבלי שזה יגרום לו לחשוב לרגע. ברגע הזה בדיוק, אנחנו עשויים לשתול לו בטעות מחשבה. אפילו אם לא התכוונו.
זה לא כזה פשוט. הרי אנחנו אנשים בוגרים. מסוגלים להתנגד לרעיונות של אנשים אחרים. מסוגלים לסנן דברים ולהתגונן בפני ניסיונות שכנוע. ומצד שני, עובדתית אנחנו רוכשים דברים. בוחרים בבחירות. מקבלים החלטות. אז חלק מהמחשבות כן נשתלות. השאלה היא איך?
על מודעות NLP ושתילת מחשבות
בעיקרון, יש לנו חלק בתודעה שלנו (בתוך ה"מודע") שהתפקיד שלו הוא להגן עלינו. קוראים לו "הרכיב הביקורתי". ואנחנו מפתחים אותו מגיל קטן, כדי שנוכל לתפקד בסביבה בוגרת. הוא מגן עלינו. מסנן מידע. עוזר לנו להחליט מה מתאים לנו ומה לא. מה מאיים עלינו ומה לא.
לרוב הוא עובד בצורה תקינה. רק שלפעמים, הוא לא. זה קורה במצבים שאנחנו מעורערים: למשל, כשאנחנו לא מבינים במשהו ומישהו אחר כן. או כשאנחנו מדברים עם אדם סמכותי. או כשאנחנו תחת השפעת כל מני חומרים. ואפילו סתם, כשאנחנו נמצאים במצב מאוד רגשי.
כשאנחנו מעורערים, הרכיב הביקורתי לא עובד כמו שצריך. ואז, אנחנו הכי פגיעים. המגננות שלנו לא למעלה. פחות מסננים מידע. ובנקודה כזו, מספיק שמישהו אומר לנו משהו ואנחנו עשויים להאמין לו. לפעמים אפילו יכולים להיפגע ממשהו שבחיים לא היה מצליח לפגוע בנו.
לשבור את ההשפעה
זה יכול לקרות לכולנו. ולפעמים, אנחנו יכולים לקלוט את עצמנו באמצע מצב רוח לא משהו, כשמחשבה מסוימת רצה במעגלים בראש שלנו. איך עשו לנו. מה אמרו לנו. איך העזו. ומה זה אומר עלינו. והמחשבה הזו שתקועה שם, פוגעת בנו. לפעמים מאוד אפילו.
זו לא גזירת גורל. אפילו אם אנחנו מאוד רגישים בפנים. גם אם אנחנו לא רוצים להודות בזה. ויש דרך להפסיק את זה. רק שכדי ליישם אותה, אנחנו צריכים להכיר עיקרון NLP שנקרא "שבירת תבנית".
שבירת תבנית היא קטיעה של קו מחשבה. כל דבר שמסיח אותנו לרגע, לצורך העניין. ויש לשבירת התבנית יותר משימוש אחד. המוכר, אגב, הוא להפעיל את תת המודע. כמו למשל כשאנחנו מנסים להיזכר במשהו. ואז עושים משהו אחר, רק כדי שאותו דבר יקפוץ לנו לראש.
לשבירת תבנית יש שימוש אחר שיכול לעזור לנו. היא משבשת תהליכי חשיבה והתנהגויות. במיוחד כשמבצעים אותה שוב ושוב ולא נותנים לצורת חשיבה מסוימת להסתיים. כמו מישהו שכל הזמן קוטע את הדיבור שלנו. מתי שהוא לא יתחשק לנו לדבר אתו. אותו עיקרון.
איך חלום נתן לי השראה לשלב עקרונות של NLP ושתילת מחשבות כדי לשנות הרגל?
הרעיון להשתמש בשבירת תבנית כדי לעצור מחשבות שנתקעות לנו בראש הגיע אליי במקרה. בחלום. חלמתי חלום שזעזע אותי מאוד על אדם שאהבתי והתאבד. ופתאום הבנתי שלא יכול להיות שזה לא חלום. ממש כעסתי על התת מודע שלי שהעז לייסר אותי בחלום שכזה.
באותו הרגע התעוררתי. ובמהלך אותו היום הייתי די מהורהר. זה הזכיר לי משפט ששמעתי פעם בהרצאה מעניינת על NLP ששמעתי. המרצה אמרה "כשמאלפים חיה, מלמדים אותה מה כן לעשות על ידי חיזוקים ומה לא לעשות על ידי שיבוש מיידי של ההתנהגות השלילית".
בני אדם דומים מאוד. מה שנותנים לנו עליו חיזוקים מתחזק אצלנו. מה שמשבשים, נחלש. ואם נשבש מחשבה שמנסים לשתול בראש שלנו על ידי שבירת התבנית, נוכל לפרק אותה. לשחרר אותה. וזה, מעולה לא רק נגד NLP ושתילת מחשבות. גם נגד סתם מחשבות מציקות.
מה צריך לעשות כדי להגן על המחשבות שלנו ולהפוך ליותר אסרטיביים?
מה שממש מגניב כאן הוא שלא נדרש ידע קודם על NLP ושתילת מחשבות או המון אימון. אלא 2 דברים פשוטים שצריך לתרגל. הראשון, הוא לפתח את המודעות. הרי קשה לזהות משהו כשלא יודעים מה הוא. ולכן, כדי להכיר סוגים שונים של טכניקות לשתילת מחשבות.
זה כבר יהפוך אותנו ליותר מודעים. ולא רק זה, גם מודעות רגשית יכולה לעזור לנו. לשים לב מתי אנחנו מאוד נסערים בלי סיבה אמיתית. כועסים מאוד על משהו שלא אמור באמת להכעיס אותנו. או ממש רוצים לקנות משהו שאנחנו לא צריכים. ואפילו ממש מתחברים לאדם זר.
אלה סימנים מקדימים למשהו. לא תמיד רע. לא תמיד מכוון. וכן, יכול להיות שבאמת התחברנו למישהו או שבאמת משהו מאוד הסעיר אותנו. רק שאם נצליב זיהוי טכניקה שאנחנו מכירים שעשויה לשתול מחשבות ורגשיות יתר… זה כבר מחשיד.
הדבר השני שצריך לתרגל, הוא לזהות את המחשבה. כשאנחנו נסחפים רגשית, אנחנו לא תמיד שמים לב אליה. רק שהיא שם. רצה במעגלים. לפעמים משפט שאנחנו אומרים לעצמנו. לפעמים זה זיכרון של משהו שקרה. ואליה בדיוק נרצה לשים לב לקראת השלב הבא.
איך נשבש את המחשבה?
כשמנסים לשכנע אותנו, לא קשה לנו מדי להגיד "לא". רק שלמחשבות שלנו אנחנו כמעט ולא אומרים "לא". רובנו פשוט מאמינים שהמחשבות שלנו מנהלות אותנו. ואם זה כבר שם, אז נתקענו עם זה. זה פשוט לא נכון. המחשבות שלנו שייכות לנו. פשוט לא תרגלנו את זה מספיק.
כשאנחנו קולטים מחשבה שאנחנו לא מרוצים ממנה, פשוט נאמר לה "לא" בצורה החלטית. אם נוכל ואנחנו לבד, נעשה את זה בקול ובצורה החלטית וחדה. כמו שאומרים לילד כדי לעצור אותו מלגעת בסיר רותח. החלטי. מיידי. אסרטיבי. וכן, זה יעבוד גם אם נגיד את זה רק בראש.
אם בכל פעם שהמחשבה עולה, נאמר לה "לא". נוכל לשים לב שהיא נחלשת. מאבדת קצת מומנט. רק שחשוב לשים לב שאנחנו עושים את זה באופן חד משמעי. מלא כוונה. קוטעים אותה שוב ושוב עד שאנחנו שוברים אותה. ואם היא עולה בניסוח אחר? גם לו נגיד "לא".
הקטע היפה? זה עובד גם כשאדם אחר מנסה לשכנע אותנו. לא צריך אפילו לקטוע אותו. אחרי שהתאמנו מספיק בלומר "לא" למחשבות לא רצויות שלנו, נוכל להגיד "לא" בתוך הראש ולהדוף את ניסיון השכנוע.
נקודה חשובה לסיום: אני יודע, זה נשמע מאוד פשוט. רק שהדרך הכי טובה לוודא היא לא להאמין, לעשות את זה כשזה קורה ולשים לב לשינוי בתגובות שלנו. ואז, אם זה עובד, זה כבר סימן יותר חד משמעי שזה עובד. ואם לא, אז לא.
שיהיה לך המשך שבוע מעולה,
ליאור
